החומר הנלמד השבוע בתוכניות דירשו:
דף היומי: מסכת בבא קמא דף צו. – קב: ניתן לצפות באתר בשיעורו המרתק של הרב אליהו אורנשטיין שליט"א
דף היומי בהלכה: מ"ב חלק ב' סימן קנ"ד סעיף ט"ו עד סימן קנ"ח סעיף ב' ניתן לצפות באתר בשיעורו המרתק של הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מוסר: שמירת הלשון חתימת הספר פרק א' 'ובפרט' עד אהבת חסד הקדמה 'ולהיפך כמה גרוע'
יום ראשון | א' באלול
• קול השופר נשמע בבתי הכנסת, מרעיד את הנימים הדקים שבלב ומעורר לבם של ישראל לשוב לאביהם שבשמים. "אני לדודי ודודי לי".
• בשנת ב' אלפים תמ"ט עלה משה רבינו למרום לקבל לוחות שניות, ולכפר על מעשה העגל, ומיני אז נקבעו ימים אלו כימי הרחמים והסליחות: "סלח נא לעם הזה כגודל חסדיך".
• ביום זה נהרגו שאול ובניו לאחר שנפלו על חרבותיהם במלחמה שניהלו כנגד הפלשתים הארורים: "וַיְקֹנֵן דָּוִד, אֶת-הַקִּינָה הַזֹּאת, עַל-שָׁאוּל, וְעַל-יְהוֹנָתָן בְּנוֹ; וַיֹּאמֶר, לְלַמֵּד בְּנֵי-יְהוּדָה קָשֶׁת, הִנֵּה כְתוּבָה, עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר; הַצְּבִי, יִשְׂרָאֵל, עַל-בָּמוֹתֶיךָ, חָלָל: אֵיךְ, נָפְלוּ גִבּוֹרִים" (שמואל ב', פ"א פסוקים י"ז – י"ט).
• בני עדות המזרח משכימים באשמורת הבוקר מיום זה ועד יום הכיפורים, לאמירת סליחות ולהתכונן כראוי לקראת יום הדין: "אדון הסליחות, בוחן לבבות… חטאנו לפניך, רחם עלינו".
• רבבות תלמידי הישיבות הקדושות מתחילים היום את 'זמן אלול', וקול התורה נשמע בארצנו ביתר שאת וביתר עז. "שישו ושמחו בשמחת התורה כי היא לנו עוז ואורה".
יום שני | ב' באלול
• בשנת תש"ו נסתלק לבית עולמו הרה"ק רבי אליעזר (בהרה"ק רבי ישראל) הגר מויזניץ, בעל ה'דמשק אליעזר'.
הדמשק אליעזר נולד לאביו בעל ה'אוהב ישראל' מויזניץ בשנת תרנ"א, ומגיל צעיר התבלט בידיעותיו הרחבות והעמוקות בתורה, לצד חסידותו ופרישותו הגדולה. בצעירותו הוסמך לרבנות על ידי המרש"ם מבערז'אן ורבי שמואלן אנגל מרדושמילא, ובהמשך הוסמך להוראה גם על ידי רבי אברהם מנחם שטיינברג בעל ה'מחזה אברהם', וכיהן כרב העיר ויזניץ בתקופה בה התגורר אביו הק' בגרוסוורדיין.
בתקופת חיי אביו היה ראש ישיבת ויזניץ, ולאחר פטירת אביו התמנה כאדמו"ר תחתיו, יחד עם אחיו הק' בעל ה'אמרי חיים'. בתקופת השואה נמלט ממקום למקום, ועסק רבות בעזרה וסיעו לפליטי המלחמה, כשלשם כך מכר אפילו את חפציו האישיים כולל שעון היד שלו שנמכר כדי לקנות מזון ומצרכים לטובת פליטי במלחמה. בהמשך הצליח לברוח ולעלות לארץ ישראל, ומיד פנה להקמת ישיבת ויזניץ בבני ברק, כשהוא מעמיד את אחיינו בעל ה'ישועת משה' בראשות הישיבה, תפקיד בו כיהן עד הסתלקות אביו ה'אמרי חיים' ומינויו כאדמו"ר תחתיו.
בעל ה'דמשק אליעזר' לא זכה להותיר אחריו ילדים, ותלמידיו הרבים אשר היו לו כבנים פעלו להדפיס את דברי תורתו על ספר. עם זאת, רוב חידושיו אבדו במהלך השואה הנוראה והמעט שנותר נאמר על ידו בעיקר לאחר שעלה לארה"ק.
"ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן לו אשר לא יכרת".
• בשנת תשמ"ו נרצחו 22 יהודים באיסטנבול, בעת ששני מחבלים ערבים בני עוולה פרצו לבית הכנסת 'נווה שלום' בעיר וטבחו במתפלליו.
המחבלים נכנסו לבית הכנסת כשהם חמושים היטב, נעלו את דלתותיו מפנים כדי למנוע מהמתפללים את האפשרות לברוח, ולאחר מכן החלו לירות לכל עבר ולהשליך רימוני יד. חלק מהמתפללים, וכן הנשים שהתפללו בעזרת הנשים הצליחו להימלט דרך דלת צדדית, אך 22 נהרגו ועשרה נוספים נפצעו באותו טבח מזעזע. הי"ד.
המחבלים עצמם תכננו לברוח מהמקום, אך נתקלו באש של כוחות הביטחון הטורקיים, מה שגרם להם לחזור לתוך בית הכנסת ולפוצץ את עצמם בעזרת רימוני יד שהיו עמם. זהותם של המחבלים לא ידועה עד עצם היום הזה, אך ההערכה הרווחת היא שהם היו פלסטינים והשתייכו לארגון הטרור 'אבו נידאל' שפעל באותם ימים.
"בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו".
• בשנת תשנ"ו נרצחו חמישה יהודים בפיגוע התאבדות משולש במדרחוב בן יהודה שבירושלים.
שלושה מחבלים פוצצו את עצמם במרכזו של המדרחוב שהיה עמוס באנשים באותה עת, וגרמו למותם של שלושה בני אדם, ולפציעתם של יותר מ-150 נוספים. שני אנשים נוספים נפטרו מאוחר יותר מפצעיהם, ובכך עלה מספר ההרוגים לחמישה.
"הרנינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכיפר אדמתו עמו".
יום שלישי | ג' באלול
• בשנת תר"ח נסתלק לשמי רום הרה"ק רבי יששכר בער (בהרה"ק רבי יצחק) לייפער זצוק"ל, מייסד שושלת בית נדבורנה.
'רבי בערצ'י מנדבורנה', היה בנו של הרה"ק רבי יצחק מקאליש – בנו של הרה"ק רבי ארון לייב מפרמישלאן. סביו הגדול הגדיר אותו "בוער ככבשן לעבודת ה'".
למד את רוב תורתו מפי הרה"ק רבי יצחק מראדוויל, בן המגיד מזלאטשוב זיע"א, שלימד אותו גם את חכמת הנסתר. כמו"כ היה נוסע לעיתים תכופות להרה"ק רבי אורי 'השרף' מסטרעליסק זיע"א וכדרכו של השרף בקודש נהג גם רבי בערצ'י להתפלל בקול גדול, בצעקות ובשאגות שהיו נשמעים עד מחוץ לעיר בה התגורר. למרות עבודת ה' בה הצטיין במיוחד, בחר להתרחק מהשררה ומהכבוד וסירב לשמש באדמו"רות. במקום זאת היה מתפרנס מעבודתו כעוזר למלמד דרדקי, עד שדודו הקדוש רבי מאיר מפרמישלאן דחק בו שוב ושוב וכפה עליו לנהוג באדמו"רות. מיני אז נהו רבים מתושבי האזור אחריו, ושמו יצא למרחקים, כשהכל משחרים לקבל את ברכתו.
בשנת תר"ח השתוללה מגפה קשה בעיר נדבורנה ובסביבתה, ורבי בערצ'י קיבל על עצמו לכפר על כל תושבי האזור. הוא נדבק במגפה ונסתלק לבית עולמו, ומאותו יום נעצרה המגפה.
• בשנת תש"ג נהרג על קידוש ה' הרה"ק רבי יצחק ישעיה (בהרה"ק רבי חיים) הלברשטאם מטשעכויב זיע"א הי"ד, בן הרה"ק בעל ה'דברי חיים' מצאנז.
'רבי שעיילה טשעכויבר' נולד לאביו הקדוש בשנת תרכ"ד, והיה הצעיר מבין כל האחים במשפחה. בהיותו כבן 12 התייתם מאביו הק'. התחתן עם נכדת הרה"ק רבי יהושע מבעלזא זצוק"ל, ובתקופה שאחרי נישואיו התגורר בבעלזא, ואכל 'קעסט' בבית הסבא הקדוש. באותה תקופה גם נקשר בעבותות אהבה לדוד אשתו הרה"ק רבי יששכר דב מבעלזא זצוק"ל. לאחר שהתאלמן התחתן בשנית עם בתו של רבי יעקב צבי מפוריסוב, ולאחמ"כ התאלמן שוב והתחתן בשלישית.
בשנות הזעם סבל מרדיפות הנאצים ימ"ש בעיר בוכניה בה התגורר באותה עת, ובג' אלול תש"ג נשרף על קידוש ה', כשהוא עטוף בטליתו של אביו הקדוש.
בתו הרבנית הקימה את בית המדרש 'דברי חיים' ברח' ראב"ד בבני ברק, בו כיהן באדמו"רות בנה כ"ק מרן אדמו"ר רבי משולם זוסיא מטשערנאביל זצוק"ל, ואחריו ממלא את מקומו כ"ק מרן אדמו"ר מטשערנאביל שליט"א.
• בשנת תרס"ג התפרסמו לראשונה 'הפרוטוקולים של זקני ציון'.
ביום זה התפרסם החלק הראשון של כתב הפלסתר 'הפרוטוקולים של זקני ציון' בעיתון רוסי, שעשה זאת על פי הוראתם של עושי דברו של הצאר מהמשטרה החשאית ששירתה אותו ואת מקורביו.
תכריך הכתבים הלז הוא למעשה אוסף של כתבים ופרסומים ישנים יותר, שנכתבו כציטוט מתוך ישיבות סודיות שקיימו כביכול מנהיגי העם היהודי, ובהן הם לועגים לעולם כולו, מסבירים כיצד הם השתלטו על רוב חלקי העולם, וכיצד הם מתכננים להמשיך ולהשתלט על האנושות כולה, באמצעות סכסוכים שייצרו בין העמים השונים, והכפפת האוכולוסיה האזרחית לבעלי השררה שימונו על ידי היהודים.
מסמכים אלו שהוכחו פעם אחר פעם כשקריים, ליבו את הנשאה האנטישמית, ושימשו בין היתר כאחד היסודות המרכזיים שעליהם השתית הצורר הנאצי אדולף היטלר ימ"ש, את חיבורו הידוע לשמצה 'מיין קאמפף' ואת תורת הגזע המרושעת שלו, שגרסה כי יש להשמיד את בני העם היהודי היל"ת.
פרוטוקולים אלו נלמדים עד היום בחלק ממדינות ערב, במסגרת הסתה אנטישמית ממוסדת והצגתם של היהודים כאחראים לכל החוליים והאסונות המתחוללים בעולם.
יום רביעי | ד' באלול
• בשנת ה' אלפים החל ביום זה 'ויכוח פריז', בו הועמד התלמוד הבבלי למשפט שהתקיים בארמונו של מלך צרפת לואי התשיעי.
'ויכוח פריז' התנהל בעקבות מעשהו הנפשע של ניקולס דונין שר"י, תלמידו של רבי יחיאל מפריז מבעלי התוספות, אשר יצא לתרבות רעה והשתמד. דונין כתב לאפיפיור מכתב בגנותו של התלמוד, וטען כי התלמוד מהווה מקור עיקרי להמשך התנגדותם של היהודים לדת הנצרות. בעקבות כך שיגר האפיפיור מכתבים לכל מלכי אירופה, ודרש מהם לשרוף את כל ספרי התלמוד. המלכים ברובם התעלמו מבקשה זו, אך מלך צרפת ניאות לבצע את הפקודה, בכפוף למשפט שייערך בנושא.
בראש הרכב השופטים הועמדה המלכה, אשת המלך, ובהרכב עצמו היו חברים ניוקלס דונין שר"י, יחד עם מספר בישופים וכמרים שונאי ישראל.
צוות ההגנה הורכב מרבי יחיאל מפריז ורבי משה מקוצי בעל הסמ"ג, רבי יהודה ב"ר דוד ממילון (Melun) ורבי שמואל ב"ר שלמה משאטא-טיער. רבי יחיאל מפריז אף רשם פרוטוקול של המשפט, בו הוא גינה בחריפות רבה את תלמידו הסורר, וסיפר על כך שהוא ובני העיר נידו את ניקולס דונין עוד לפני שהמיר דתו, לאחר שכפר בדברי החכמים וטען שיש להתייחס רק לכתוב בתורת שבכתב.
הוויכוח הסתיים בהכרעת השופטים שיש לשרוף את ספרי התלמוד בכל רחבי צרפת. הספרים נאספו על ידי שליחי המלך, עשרות קרונות גדושים בספרי תלמוד הובאו לשריפה במרכז פריז בערב שבת קודש פרשת "זאת חוקת התורה" – "דא גזירת אורייתא" וקבעו יום זה כיום תענית יחידים.
"חִגְרִי לְבוּשׁ שַׂק עֲלֵי הַהַבְעָרָה אֲשֶׁר יָצְתָה לְחַלֵּק וְסַפְתָה אֶת תְּלוּלָיִךְ" – מתוך קינת 'שאלי שרופה באש' שחיבר מהר"ם מרוטנבטורג על שריפת התלמוד.
• בשנת ה' אלפים קנ"א נטבחו יהודי ברצלונה וטולדו שבספרד, במסגרת 'פרעות קנ"א'.
הפרעות בוצעו בידי נוצרים משולהבים שהוסתו על ידי כמרים מלאי ארס של שנאה לעם היהודי. קהילות שלמות נחרבו באותם ימים, והשיא היה ביום ד' אלול, כשהפורעים הגיעו לברצלונה ולטולדו וכמעט השמידו את כל האוכלוסיה היהודית שלהן. בטולדו נרצחו בין היתר גם רבי יהודה, נכד הרא"ש עם משפחתו ותלמידיו.
מספר לא ידוע של יהודים לא עמדו בניסיון באותה עת, והמירו דתם לנצרות מתוך כפיה, ומיני אז התפתחו בפרד קהילות של 'אנוסים', שהמשיכו להתקיים ביתר שאת אחרי גירוש ספרד בו עלה באופן משמעותי מספרם של היהודים שהמירו דתם בכפיה.
בְכֵן בָּכֹה בֶכֶה רַב וְהֶרֶב, עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל עַם ה' כִּי נָפְלוּ בֶּחָרֶב.
• בשנת תרפ"ו נפטר הגאון הגדול רבי מאיר שמחה (ב"ר שמשון קלונימוס) הכהן מדווינסק זצוק"ל – בעל ה'אור שמח'.
האור שמח נולד בעיר בוטרימוניס שבפאתי וילנה, ומגיל צעיר התפרסם באזור כגאון עצום בתורה. לאחר נישואיו עבר לגור בסמיכות לחמיו בביאליסטוק, שם שקד על תלמודו באין מפריע, כשעול הפרנסה מוטל על כתפי רעייתו הרבנית ששלחה ידיה במסחר. בהמשך התמנה כרב העיר דווינסק, ועל שמה הוא מכונה עד עצם היום הזה.
ראש המוסד לשעבר, איסר הראל, שהיה יליד דווינסק כתב בספרו על עדות אישית מאורע מסעיר שאירע בעיר, כשסכנת שיטפון איימה על תושבי העיר: "…בעיצומה של התפילה, שהייתה נרגשת ביותר ומלווה זעקות שבר, פרצו יהודים מבוהלים לבית הכנסת, וצעקו שהמים עומדים בכל רגע לשטוף את העיר. ר` מאיר שמחה קם ממקומו עטוף בטליתו, ושם פעמיו לעבר הסוללה, ואחריו כל הקהל בטליתות. הרב עלה על הסוללה, עמד עליה, והתפלל לירידת המים. ואכן, תוך כדי תפילה החל הקרח לנוע ממקומו, הקרח נבקע, והמים החלו יורדים בנהר. הייתי על הסוללה, צעדים מספר מר` מאיר שמחה…".
הותיר אחריו ברכה, לבד מחיבורו המפורסם 'אור שמח', גם את פירושו על התורה 'משך חכמה' שהתקבל בכל תפוצות ישראל.
יום חמישי | ה' באלול
• בשנת ג' אלפים של"ד, 25 שנים לפני חורבן הבית, נתנבא יחזקאל הנביא על חורבן ירושלים "וגם אני אעשה בחמה, לא תחוס עיני ולא אחמול…וקראו.. ולא אשמע אותם" (יחזקאל ח'-י"א)
• בשנת ד' אלפים תת"ס במסע הצלב הראשון בארץ ישראל, החיילים הנוצרים סיימו את כיבוש העיר ירושלים, כולל כיבוש כנסיית הקבר, לאחר מצור ארוך, ומבצעים טבח אכזרי ונורא בתושביה היהודים והמוסלמים של ירושלים.
• בשנת תרע"ח נפטר הרה"ק רבי דוד צבי שלמה (ב"ר אלעזר מנחם מנדל) בידרמן זיע"א מלעלוב.
רבי דוד צבי שלמה היה האדמו"ר הרביעי לבית לעלוב, מגזע אראלים ותרשישים בהם בעל ה'הפלאה' והחוזה מלובלין. בהיותו ילד כבן שבע שנים עלה לארה"ק יחד עם אביו רבי אלעזר מנחם מנדל ועם סבו רבי משה מלעלוב. בצעירותו היה גלה למקום תורה והיה תלמידו של הרה"ק רבי אהרן מקרלין בעל ה'בית אהרן'. כמו"כ היה עוסק רבות בחכמת הקבלה, ואת תפילותיו היה מתפלל עם 'סידור הירא' על פי כוונת הרש"ש. לאחר פטירת אביו סירב לקבל את האדמו"רות ורק לאחר פטרת הדוד ר' יצחק דוד ולאחר הפצרות אמו, הסכים לקבל ע"ע את האדמו"רות. לאחר פטירתו הוציאו לאור את דברי קדשו בספר 'ליקוטי דברי דוד'.
כמו"כ נוסח התפילה המקובל כיום בחצה"ק לעלוב, נוסד על ידו, והעידו המקובלים בדורו שהיה מסלסל בתפילתו במקומות שרבו בהם הכוונות על פי חכמת הנסתר. מנוחתו כבוד על יד ציון אביו הק', בחלקת רבני ירושלים בהר הזיתים.
• בשנת תשע"ב נפטר כ"ק מרן אדמו"ר רבי אברהם חיים ראטה (ב"ר אהרון) האדמו"ר משומרי אמונים.
האדמו"ר זצ"ל נולד בברגסז שבאוקראיינה והיה האדמו"ר הראשון של שומרי אמונים, לאחר פטירתו של אביו, הרה"ק רבי אהרן ראטה, הוציא לאור את ספרי אביו הידועים: "שומר אמונים" , "שולחן הטהור", "טהרת הקודש", "נועם הלבבות" ו"מבקש אמונה".
יום שישי | ו' באלול
• בשנת תי"ד נפטר מורינו רבי גרשון שאול יום טוב ליפמן הלוי הלר, (ב"ר נתן) בעל התוספות יו"ט,
נולד בשנת ה' אלפים של"ט, אך לפני לידתו נפטר אביו ולכן גדל אצל סבו ר' משה, שהיה הרב הכללי למדינת אשכנז, למד בישיבתו של ר' יעקב גינצבורג, ובהמשך בישיבתו של המהר"ל מפראג. עוד בהיותו בן 18, התמנה לדיין בפראג. בשנת שפ"ד לערך, נתמנה לרב בניקלשבורג מעהרין, וכשנה לאחמ"כ לרב בוינה וכעבור 12 שנה נקרא להיות רבה הכולל של פראג.
בעקבות הלשנות שונאיו העשירים לקיסר, על כך שהעליב בחיבוריו את הנוצרים וכן על ספריו "מעדני מלך" ו"לחם חמודות" שבשמותיהם כביכול הוא פוגע במלך ועוד… ביום ה' בתמוז יצאה פקודה לאוסרו, ומיד הובא למאסר, במשפטו הואשם בהפרת הוראות האפיפיור לשרוף את התלמוד בבלי ועוד, ע"כ גזרו עליו דין מוות! אך לאחר ארבעים ימי מאסר ולאחר תחינות רבות שוחרר תמורת סכום כופר גדול, יצא לחופשי בכ"ח באב, אך נאסר עליו לשמש ברבנות למשך שנתיים עד א' באדר, את יום מאסרו קבע בעל התוספות עצמו ליום צום עבור צאצאיו, ואת יום חזרתו לרבנות (א' באדר) קבע ליום שמחה והודאה. בשנת ה'ת"ד נתמנה לרב בעיר קראקא (פולין) וצווה את בניו לעשות את היום בו מונה לרב בקראקא יום טוב.
מחה"ס "דרכי הוראה" דרכי התנהגות בעת מחלוקת פוסקים. מגילת איבה. מלבושי יו"ט. "מעדני מלך" על הרא"ש. "צורת הבית" על בניין בהמ"ק. "תוספות יום טוב" על ששה סדרי משנה.
• בשנת תשכ"ט נפטר הרה"ג ר' יחזקאל סרנא (ב"ר יעקב) ר"י חברון
מח"ס דליות יחזקאל על התורה ונביאים ובית יחזקאל על הש"ס ועוד. נולד בשנת תר"ן בהורודוק שברוסיה, בהיותו אך בן 11 שנים נכנס ללמוד בישיבת "אור החיים" בסלבודקא אח"כ למד בישיבתו של הגאון ר' זלמן סנדר כהנא שפירא שבמאלטש וכן ב"כנסת בית יצחק" בסלבודקא ובישיבת טלז, בהמשך שב לסלבודקא והצטרף לישיבת כנסת ישראל בראשותו של הגאון ר' נתן צבי פינקל, ה"סבא מסלבודקא" שהיה מגדולי תנועת המוסר, והפך לתלמידו המובהק. לימים תיאר את השפעתו של 'הסבא' על עיצוב דמותו הרוחנית "הכל ממנו ובלעדו הייתי כעיוור וכחרש, ורק על ידו זכיתי שנפקחו מעט עיני ונפתחו מעט אוזני…" בהמשך נישא לביתו של ראש הישיבה הגאון ר' משה מרדכי אפשטיין, לאחר פטירת חמיו כשעלתה הישיבה לארץ ישראל, וקבעה משכנה בחברון, נבחר לעמוד בראשותה.
• צפו במדור מדהים על פרשת השבוע, מיטב הווארטים הסיפורים והמשלים באור הפרשה.
• צפו בזמני כניסת ויציאת השבת ברחבי הארץ.
שבת קודש | ז' באלול
• ביום זה מתו במדבר המרגלים שדברו סרה על ארץ ישראל מיתתם הייתה במגפה ובצורה משונה מאוד, לשונם התארכה מאד והיו תולעים יוצאים ממנה ונכנסים לתוך טבורם, במגפה היו אמורים למות כל בנ"י אך לאחר התחנונים של משה רבינו, הודיעו הקב"ה שכל העם מגיל 20 שנה ועד 60 שנה ימותו במדבר במשך הארבעים שנה ולא יזכו להיכנס לארץ ישראל, "יום לשנה" כנגד ה-40 יום, ורק בניהם וכן יהושע וכלב, ייכנסו לארץ.