החומר הנלמד השבוע בתוכניות דירשו:
דף היומי: מסכת בבא קמא דף סא. – סז: ניתן לצפות באתר בשיעורו המרתק של הרב אליהו אורנשטיין שליט"א
דף היומי בהלכה: מ"ב חלק ב' סימנים ק"נ סעיף ד' עד סימן קנ"ב ניתן לצפות באתר בשיעורו המרתק של הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מוסר: שמירת הלשון חלק ב' פרק כ"ב 'כתיב בקרא' עד פרק כ"ו
יום ראשון | כ"ה בתמוז
• על אלה אני בוכיה. 26 יהודים נרצחו בשני פיגועי טרור שהתחוללו ביום זה בבעיה"ק ירושלים.
הפיגוע הראשון מבין השניים אירע בכיכר ציון בשנת תשל"ה, כשמחבל בן עוולה מבני ישמעאל שהיה רכוב על תלת-אופן הביא אל הכיכר מקרר ריק, שבין דפנותיו הוסתרו שתי פצצות מרגמה שחוברו למנגנון השהייה. מהפיצוץ נהרגו 11 יהודים הי"ד, ועוד ארבעה אזרחים ערביים.
פיגוע נוסף התחולל בתאריך זה, בשנת תשנ"ז, כששני מרצחים ערביים שהיו מחופשים ליהודים חרדיים, פוצצו את עצמם בשוק 'מחנה יהודה'. מהפיצוצים נהרגו 15 יהודים הי"ד, ועוד אזרח ערבי אחד. מספר הפצועים הגיע ל-178.
• בשנת תקצ"א עלתה לשמי רום נשמתו הטהורה של הרה"ק רבי מאיר (ב"ר שמואל) הלוי רוטנברג מאפטא, בעל ה'אור לשמים'.
היה תלמידו של החוזה מלובלין זיע"א, ולנוכח בקיאותו העצומה בש"ס ובפוסקים התמנה בגיל צעיר מאוד לרב העיר סטאבניץ. לימים עבר לכהן ברבנות בעיר אפטא, כשהרה"ק בעל ה'אוהב ישראל' מאפטא שעבר באותה עת לכהן כרבה של יאשי.
בספרו 'אור לשמים' כתב את חידושיו על התורה בדרך החסידות, כשהוא משלב בדבריו רבות מתורת הנסתר, פלפולים בש"ס ובפוסקים, ועיון באגדה ובדרוש. כמו"כ חיבר תפילה מיוחדת שהתקבלה כסגולה ידועה לפרנסה טובה, ומילותיה הראשונות הפכו באחרונה מוכרות עוד יותר: רִיבּוֹן הָעוֹלָמִים יָדַעְתִּי כִּי הִנְנִי בְּיָדְךָ לְבַד כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר. וְאִם גַּם אֶתְאַמֵּץ בְּעֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת וְכָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל יַעַמְדוּ לִימִינִי לְהוֹשִׁיעֵנִי וְלִתְמֹךְ נַפְשִׁי, מִבַּלְעֲדֵי עֻזְּךָ וְעֶזְרָתְךָ אֵין עֶזְרָה וִישׁוּעָה. התפילה המלאה מצ"ב בתחתית העמוד.
• בשנת תר"ץ נפטר הגאון רבי ישעיה (ב"ר דוד יהודה לייב), זילברשטיין זצ"ל, מגדולי רבני הונגריה בדורו.
רבי ישעיה היה מתלמידיו של בעל הכתב סופר זיע"א, ובהמשך היה מראשי מנהיגי היהדות האורתודוכסית בתקופת כהונתו ברבנות, ובתקופת מלחמת העולם הראשונה פרסם קריאה יחד עם רבה של בודפשט לכלל רבני הונגריה, שיורו לכל היהודים שנאלצו לצאת למלחמה, להפקיד בידי בתי הדין שבעריהם גט על תנאי, שיינתן לנשותיהם אם לא ישובו חלילה מהחזית, זאת כדי למנוע מנשות ישראל להיקלע למצב של עגינות.
החזיק בבעלותו חנות בדים שהפכה בית ועד לחכמים, ותלמידי החכמים בעירו היו סרים לחנותו כדי לפלפל עמו בש"ס ובפוסקים. בהמשך כיהן כממלא מקום אביו בעל ה'שבילי דוד', ברב העיר וויצן, והתפרסם בפרישותו הרבה, עד שאמרו עליו שלא הכיר אפילו את הרחובות הסמוכים לביתו, ושהיה שוכח פעמים רבות לאכול את ארוחת הערב שהוגשה לפניו, ושקוע בתלמודו עד שהיו תלמידיו מודיעים לו שהגיע זמן קריאת שמע של שחרית. זיע"א.
יום שני | כ"ו בתמוז
• בשנת שצ"ט נסתלק לשמי רום הגאון רבי אהרן ברכיה (ב"ר משה) ממודינא זיע"א.
רבי אהרן ברכיה היה מרבני איטליה בדורו, והיה בקי מופלג בחכמת הקבלה. ספרו המפורסם 'מעבר יבק' כונה כך בשל היותו מורכב מ-112 פרקים, כמניין 'יב"ק', ועוסק בית היתר בהרחבה גדולה בסדר יציאת הנשמה, ובתפילות שיש לומר על החולה ולמראשותיו של שכיב מרע, ל"ע. היה תלמידם המובהק של רבי הלל החסיד ממודינא ושל הרמ"ע מפאנו.
• יום זה מובא בספר זכירה כאחד מהימים שאינם טובים להקזת דם.
אמנם דנו פוסקי ההלכה אם לתרומת דם יש דין של הקזת דם, ומובא בשם הגר"מ הלברשטאם זצ"ל, שעל כגון דא אמרו "מאן קפיד קפיד, ומאן דלא קפיד לא קפדינן" (קונטרס בדמייך חיי). ושומר מצווה לא ידע רע.
• בשנת תשנ"ה נרצחו ששה יהודים הי"ד. בפיגוע התאבדות שבוצע על ידי מחבל מהחמאס באוטובוס (קו 20) ברמת גן.
• בשנת תש"ל נערך ביום זה קרב אוויר חשוב בין מטוסים ישראליים לבין מטוסים סובייטים שפעלו בשירות חיל האוויר המצרי.
הקרב יצא לדרך לאחר תקופה שבה הציקו הרוסים והמצרים לכוחות ישראליים, וערערו את היציבות לאורך הגבול בין ישראל ומצרים. במבצע עוקץ מתוכנן היטב פותו מטוסים סובייטיים אל המארב שהוכן להם על ידי 16 מטוסים ישראליים, ובסיוע לוחמה אלקטרונית שכללה שיבוש מסכי המכ"ם של הרוסים, ופריצה למערכת הקשר שלהם תוך מסירת הוראות מבלבלות לטייסים, הופלו חמישה מטוסים סובייטיים, ושלושה מהטייסים שלהם נהרגו. וראו כל עמי הארץ כי שם ה' אלוקינו נקרא עלינו.
יום שלישי | כ"ז בתמוז
• בשנת תקמ"א נפטר הגאון רבי שלמה (ב"ר חיים) אשכנזי, מחלמא (חלם).
נולד בעיר זאמושץ' שבפולין. היה ידוע בשקדנותו המופלאה ובבקיאותו האדירה בכל מקצועות התורה. לגודל חריפותו ובקיאותו היה בקי גם בחכמת ההנדסה, חשבון, פילוסופיה ועוד, ומארצות שונות הריצו אליו איגרות עם שאלות הלכתיות סבוכות. בגיל 30 התמנה לאב"ד בעיר חלם, ובמהשך היה לרב העיר זאמושץ' בה נולד. מאוחר יותר החל לכהן כרב העיר לבוב, ולאחמ"כ פרש מתפקידו כדי לממש את שאיפתו העזה לעלות לארץ הקודש.
כשהגיע לארץ ישראל קבע מושבו בעיה"ק טבריה, ובשנת תקמ"א נספה במגפה בבעת ששהה ביוון יחד עם רעייתו, מרת רחל בת רבי משה מליסא, לאחר שנשלח לטורקיה כדי לאסוף כספים לבני הקהילה היהודית בארה"ק, וניצל את שהותו שם כדי להגיע ליוון במטרה להדפיס את ספרו.
מסריו: חוג הארץ, שו"ת לב שלמה, לשון ערומים, מרכבת המשנה, עיטור סופרים, שולחן עצי שיטים ושערי נעימה.
• בשנת תשל"ט נפטר ראש ישיבת פוניבז' הגאון הגדול רבי שמואל (ב"ר מיכל דוד) רוזובסקי זצ"ל.
הגר"ש רוזובסקי נולד בעיר גרודנא שבליטא (בלרוס), לאביו רבי מיכל דוד שהיה מורה הוראה בעיר. בבחרותו היה תלמידו של הגאון רבי שמעון שקאפ, ובשנת תרצ"ו עלה לארה"ק יחד עם ידידו ורעו הגאון רבי זלמן רוטנברג זצ"ל, שהקים לימים את ישיבת 'בית מאיר'. השניים למדו יחדיו בישיבת לומז'ה בפתח תקווה. במשך שנים למד בקביעות אחת לשבוע עם מרן הגרי"ז סולובייצ'יק זצ"ל – הרב מבריסק.
עם הקמתה של ישיבת פוניבז', בשנת תש"ד, נקרא הגר"ש רוזובסקי ע"י הרב מפוניבז' לכהן כראש הישיבה, לצד מרן הגרא"מ שך, והגאון הגדול רבי דוד פוברסקי זצ"ל.
שיעוריו הפכו לשם דבר, ומשכו אליהם המונים מתוך הישיבה ומחוצה לה, אך הרבצת התורה הופסקה בשנת תשל"ט, כשהגר"ש עדיין במיטב שנותיו, לאחר שמחלה קשה הכריעה את גופו ויצא נשמתו בטהרה.
חידושיו הודפסו בספרים: שיעורי הגר"ש (סטנסיל), חידושי רבי שמואל ושיעורי רבי שמואל.
• בשנת תשע"א נהרג האדמו"ר רבי אלעזר (ב"ר מאיר) אבוחצירא זצ"ל.
רבי אלעזר נולד בעיר ריסאני במרוקו, ונקרא בשמו אלעזר ע"פ הוראת זקנו הגדול, סידנא בבא סאלי, רבי ישראל אבוחצירא זצוק"ל, שקרא עליו 'עין לא ראתה אלוקים זולתך'. היה ידוע ומפורסם כבעל מופת, והתבלט בפרישותו הגדולה ושמירת העיניים המיוחדת, שבאה לידי ביטוי בין היתר בכך שתמיד היו פניו מכוסות באדרתו, וגם את ההליכה הקצרה שהיה עושה מביתו לישיבתו, היה עושה בתוך מנהרה תת קרקעית שנחפרה במיוחד לשם כך.
בליל שישי, כ"ז תמוז תשע"א, בעת ששירת בקודש וקיבל קהל כדרכו מימים ימימה, נדקר על ידי אדם מעורער בנפשו, והשיב נשמתו ליוצרה.
יום רביעי | כ"ח בתמוז
• בשנת תקס"ו נסתלק לשמי רום הרה"ק רבי אלעזר ליפמן (בהה"ק רבי אלימלך) מליזענסק זיע"א.
רבי אלעזר ליפמן נולד לאביו בעל ה'נעם אלימלך', והיה זה שכתב את ספרו הגדול על פי דברי התורה ששמע מאביו. לאחר שכתב את הדברים הביאם לפני אביו שיקראם ויאשר את הכתוב. בסוף הספר הודפס גם מכתב ארוך שכתב רבי אלעזר, בו הוא מביא את דברי אביו הק' על שאלות שנשלחו אליו, ושעוסקות בדרך הנהגת הצדיקים, וחוסר החשיבות של הנהגות חיצוניות שאין להן בסיס הלכתי, לעומת כוונת וטהרת הלב בעבודת הבורא.
• בשנת תר"א נסתלק לבית עולמו הגה"ק רבי משה (ב"ר צבי הירש) טיילבוים זיע"א, מאוהל, בעל ה'ישמח משה'.
היה גאון עצום בנגלה ובנסתר, וכבר בהיותו כבן 17 נהו אחריו תלמידים רבים. עמד בקשרי מכתבים עם כל גדולי דורו, ולאחר שהשיא את בתו להרה"ק בעל ה'ארי דבי' עילאי', ניסה להניאו מדרך החסידות, אך חתנו הסכים בתנאי שיבוא ה'ישמח משה' יחד עמו למורו ורבו החוזה מלובלין. בבואו ללובלין דבקה נפשו של רבי משה בנפש החוזה מלובלין והיה לאחד מגדולי תלמידו. ספרו 'ישמח משה' מיוסד ומבוסס על פי דרך החסידות, וממנו נשקפת גאונותו העצומה בכל חלקי התורה. כמו"כ חיבר שו"ת 'השיב משה', וספר 'תפילה למשה' על התהילים.
רגעים אחדים לפני פטירתו אמר: "אני הגרוע ביותר בעולם והמעלה היחידה שהיה לי שמעולם לא אמרתי שקר… ועכשיו אבקש ממך ריבונו של עולם שיבוא עכשיו משיח, גם אם אני כבר לא אזכה לזה, אך למען כבודך יתברך ויתקדש שמך ברבים… והריני מוסר נפשי ורוחי ונשמתי למען כבוד שמך".
• בשנת תרמ"ו נפטר הגאון רבי שלמה (ב"ר יוסף) גאנצפריד זצ"ל, בעל ה'קיצור שלחן ערוך'.
הגר"ש גאנצפריד, נולד בעיירה אונגוואר. התייתם מאביו בהיותו בן שמונה, ומאז גדל על ברכי הגאון רבי צבי הירש העליר, המכונה רבי הירש חריף. לאחר נישואיו סחר ביינות לפרנסתו, ובבד בבד השקיע את כל כולו בלימוד התורה ובבירור ההלכה. בהיותו בן שלושים שנה פרסם את חיבורו הראשון 'קסת סופר', שאמרו עליו שהחתם סופר הורה לרבנים באותה עת שלא יסמיכו שום איש למלאכת כתיבת הסת"ם, אלא אם כן הוא בקי בספר זה על כל פרטיו.
חיבורו המפורסם היותר הוא ה'קיצור שלחן ערוך', שבמשך שנים רבות שימש כספר הלכה עיקרי בכל מזרח אירופה, ועד היום נשב לספר ההלכה הנגיש ביותר לכל אדם. גם מרנא החפץ חיים השתית רבים מפסקי ההלכה שלו במשנה ברורה, על דעת הגר"ש גאנצפריד זצ"ל.
הסתלקותו לשמי רום היתה באורח פלאי, כשבליל שבת קודש לאחר שקידש על היין, אמר שאזלו כוחותיו. בני משפחתו התאספו סביב מיטתו. רבי שלמה התיישב על המיטה, נטל את ידיו, קרא קריאת שמע והשיב נשמתו ליוצרה בדעה צלולה ובפנים מאירות.
ספרים נוספים שחיבר: כללים בחכמת האמת (פירוש על הזוהר הקדוש), לחם ושמלה (על הלכות נדה ומקוואות), לשון הזהב, פני אדם, פני שלמה, שם שלמה ותורת הזבח.
• בשנת תקס"ו נפטר הראשון לציון הגאון רבי יעקב שאול (ב"ר אליעזר ירוחם) אלישר זצ"ל.
נולד בעיה"ק צפת, והתייתם מאביו בהיותו כבן שמונה. אמו נאלצה למכור את ביתם, והם נותרו חסרי כל. כארבע שנים מאוחר יותר נישאה אימו לר' בנימין נבון, שדאג לגדל את רבי יעקב שאול כשאיפת לבו שהיתה לעסוק בתורה יומם ולילה. גם לאחר נישואיו המשיך אביו החורג של רבי יעקב שאול להעניק לו כספים מדי חודש במשך עשרים שנה, כדי שיוכל לשקוד על התורה והעבודה באין מפריע.
רבי יעקב שאול היה רבה הראשי של ירושלים, וידע להתנהל בחכמה מול השלטונות הטורקיים שהעריכוהו והוקירוהו מאוד. גם הקיסר הגרמני באותם ימים, וילהלם השני, הוקסם מאישיותו של הרב, ואף העניק לו אות כבוד מטעם ממשלת פרוסיה. נפטר בעצם יום השבת, ונטמן בהר הזיתים. לאחר פטירתו הקים בנו את שכונת 'גבעת שאול' בירושלים, וקרא אותה על שם אביו הגדול.
ספריו: איש אמונים, בני בנימין, התקנות, ויוסף שאול, יקרב איש, יש"א אי"ש, ישא ברכה, מעשה איש, עולת איש, שמחה לאי"ש.
יום חמישי | כ"ט בתמוז
• בשנת ד' אלפים תתס"ה, הסתלק לשמי רום רבינו שלמה (ב"ר יצחק) יצחקי – רש"י.
רש"י הקדוש, נולד לאביו רבי יצחק שזכה בבן שהאיר את העולם כולו בתורתו, בזכות מעשה של מסירות נפש, כשהשליך לים יהלום רב ערך, משום שהלקוח רצה להשתמש בו לקישוט פסל על עבודה זרה.
ידוע המעשה שאמו של רש"י היתה נתונה בסכנה גדולה, כשגוי שונא ישראל האיץ בסוסיו בעת שחלף בסמטה צרה, מתוך מטרה לדרוס אותה, ונעשה לה נס שנוצרה שקיעה בכותל הסמוך למקום עמידתה, שם התכנסה עד שעברו הסוסים והעגלה הרתומה אליהם.
בגיל צעיר מאוד קידש את עצמו בקדושה עליונה, ערך תרי"ג תעניות, והחל לחבר את חיבורו הענק על התורה ועל הש"ס.
מקובל לומר שרשאי התיבות רש"י, הן 'רבי שלמה יצחקי', אך יש הטוענים שמשמעותן היא 'רבי שלמה ירחי', ולדבריהם הכינוי ירחי נלקח מעיר מגוריו של רש"י לוניל, שמשמעות בלטינית 'ירח'.
את פירושיו היה כותב במחברות שנהג לפזר בבתי המדרש, מבלי שייוודע ברבים מי הוא המחבר שלהן, ומכאן ככל הנראה הסיבה לכך שבכמה מקומות בש"ס ישנו פירוש שהדעות חלוקות אם הוא נכתב על ידי רש"י או על ידי מפרשים אחרים בדורות מאוחרים יותר.
רש"י היה הראשון שכתב פירוש למקרא ולש"ס בצורה מסודרת, לאחר שבירר מקחן של ראשונים, וניפה בשבע נפות כל מילה מפירושו, אותו קיצר ותמצת פעם אחר פעם.
גדולי ישראל העריצו את קדושתו ואת חיבורו של רש"י, וכמה מפוסקי ההלכה אף פסקו שבימינו יש ללמוד שניים מקרא ואחד רש"י, במקום שניים מקרא ואחד תרגום, אלא שהיו גם פוסקים אחרים שסברו שאין לשנות מתקנת חז"ל וגם בזמן הזה יש ללמוד שניים מקרא ואחד תרגום.
• בשנת שע"ב נפטר הגאון רבי אברהם פורטלאוני (שער אריה), בעל מחבר 'שלטי הגיבורים'.
רבי אברהם היה גאון עצום בתורה, והיה לו יד בחוכמות רבות. שימש כרפוא לפרנסתו, והיה בן למשפחת רופאים. למרות האיסור שהוטל באותם ימים על ידי הכנסיה, שאסרה על רופאים יהודיים להעניק שירותי רפואה לנוצרים, הנפיק האפיפיור גרגוריוס ה-14 ימ"ש, אישור מיוחד לרבי אברהם לרפא נוצרים, בשל היותו מגדולי הרופאים באיטליה. שימש גם כרופא הקהילה היהודית, וקיבל שכר מקופת הקהילה כדי להעניק שירותי רפואה לענייה ללא תשלום.
את חיבורו הגדול 'שלטי הגיבורים' כתב עבור בניו, כדי להדריכם בהלכות התפילה, וכחלק מהעיסוק בנושא התפילה שבאה במקום הקרבנות, הקדיש 90 פרקים מספרו לסדר העבודה בבית המקדש.
יום שישי | א' במנחם אב
• משנכנס אב ממעטין בשמחה.
ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש. ימי תשעת הימים נקבעו בקהילות אשכנז כימים שבהם נוהגים מנהגי אבלות באופן משמעותי יותר מהימים שבין שבעה עשר בתמוז לר"ח אב. בימים אלו נמנעים מרכישת בגדים וחפצים חדשים, לא עוסקים בבניין של שמחה, נמנעים מרחצה שהיא לשם תענוג, ולא אוכלים בשר ושותים יין.
בקהילות רבות נהגו לקיים בימים אלו סיומי מסכת כדי לקיים סעודות של מצווה, אך יש שנמנעו גם מכך.
ישראל שיש לו דין בערכאות מול מי שאינו יהודי, ישתדל לדחות את הדיון למועד מאוחר יותר, כי ימים אלו הם ימי פורענות לישראל ל"ע.
וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בבניינה.
• בשנת ב' אלפים תפ"ז נפטר אהרן הכהן במיתת נשיקה, ונטמן בהר ההר.
• בשנת תש"ס הסתלק לשמי רום כ"ק מרן אדמו"ר רבי שלמה (ב"ר בן ציון) הלברשטאם זיע"א, מבאבוב.
נולד בגליציה, שם התמנה בצעירות לרב העיר באבוב, כשאביו הק' עקר מהעיר ועבר להתגורר בטשעבין. סייע לאביו רבות בהנהגת קהילת חסידי באבוב בכללותה, ולאחר שניצל בדרך נס מציפורני הנאצים ימ"ש, היגר לארה"ב והקים עולה של חסידות, כשהוא מקרב לדרך התורה והחסידות אלפים ורבבות מישראל.
היה מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, והסתלק ביומא דהילולא של אהרן הכהן.
• צפו במדור מדהים על פרשת השבוע, מיטב הווארטים הסיפורים והמשלים באור הפרשה.
• צפו בזמני כניסת ויציאת השבת ברחבי הארץ.
שבת קודש | ב' במנחם אב
• אריד בשיחי ואהימה. בשנת תש"ב יצאו הנאצים ימ"ש יחד עם עוזריהם הצרפתיים, אנשי ממשלת וישי הידועה לשמצה, למבצע השמדה שכוון כנגד יהודי פריז.
באותו יום מר ונמהר נלקחו בין 12,000 ל-20,000 יהודים בני אברהם יצחק ויעקב, ונלקחו למחנות ריכוז שמהם הועברו רוב רובם להשמדה במחנה אושוויץ. המאורע גרר מחאה בצרפת הכבושה, ובעקבותיה פחת קצב ההשמדה של יהודים אזרחי צרפת, והממשלה הרעה כיוונה את מאמציה בעיקר נגד יהודים תושבי צרפת שלא היו אזרחים צרפתיים.
תפילת 'ריבון העולמים' שחיבר הרה"ק רבי מאיר מאפטא זיע"א – לכבוד יום ההילולא, כ"ה בתמוז
רִבּוֹן הָעוֹלָמִים יָדַעְתִּי כִּי הִנְנִי בְּיָדְךָ לְבַד כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר. וְאִם גַּם אֶתְאַמֵּץ בְּעֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת וְכָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל יַעַמְדוּ לִימִינִי לְהוֹשִׁיעֵנִי וְלִתְמֹךְ נַפְשִׁי, מִבַּלְעֲדֵי עֻזְּךָ וְעֶזְרָתְךָ אֵין עֶזְרָה וִישׁוּעָה. וְאִם חָלִילָה יַחְפְּצוּ כֻּלָּם לְהָרַע אָז אַתָּה בְּחֶמְלָתְךָ תָּשִׂים עֵינֶיךָ עָלַי וְתַשְׁקִיף עָלַי לְטוֹבָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ. הִנֵּה חֲבָלִים נָפְלָה לִי בַּנְּעִימִים, וִישׁוּעָתִי בָּאָה, וְעֶזְרָתִי תִגָּלֶה. לָכֵן עָזְרֵנִי רִבּוֹן הָעוֹלָמִים לִהְיוֹת עֵינַי פְּתוּחוֹת לִרְאוֹת תָּמִיד אֲמִתּוּת הַדָּבָר הַזֶּה, וִיהִי תָּקוּעַ וְקָבוּעַ אֱמוּנָתְךָ בְּלִבִּי בְּכָל עֵת לְבַל אָסוּר לֹא בְדִבּוּר וְלֹא בְמַעֲשֶׂה וְלֹא בְמַחְשָׁבָה לַעֲבֹד זוּלָתְךָ חָלִילָה, כִּי אִם תִּרְדֹּף נַפְשִׁי רְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת. גַּם עָזְרֵנִי לְבַל יָמוּשׁ מֵרַעְיוֹנַי וּמִלִּבִּי גְּדֻלָּתְךָ וּגְבוּרוֹתֶיךָ וְהוֹפָעַת חִיוּתְךָ בְּכָל רֶגַע, וְקוֹטֶן עֶרְכִּי בֵּין מַעֲשֶׂיךָ, וּמַה נֶּחְשָׁב אֲנִי בֵּין יְצוּרֶיךָ, וּכְאַיִן אֲנִי נֶגֶד בְּרוּאֶיךָ אִם גַּם הָיִיתִי נָקִי מִכָּל חֵטְא, וּמַה גַּם כִּי עֲוֹנוֹתַי רָבוּ לְמַעְלָה רֹאשׁ נְקַלֹּתִי מִכָּל בְּרוּאֶיךָ כִּי הֵם עוֹשִׂים רְצוֹנְךָ אֲשֶׁר לְכָךְ נוֹצְרוּ וַאֲנִי בְּגֹבַהּ לִבִּי מְתֹעָב בְּעֵינֶךָ. וְעָזְרֵנִי לִהְיוֹת מִדַּת הַכְנָעָה וְשִׁפְלוּת רוּחַ דָּבוּק בְּלִבִּי וּבְרַעְיוֹנַי בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, וְתִהְיֶה יִרְאָתְךָ עַל פָּנַי לְבִלְתִּי אֶחֱטָא, וְיִשְׂמַח לִבִּי תָמִיד בְּךָ אֲשֶׁר בְּרָאתַנִי לִכְבוֹדְךָ, וְאַהֲבָתְךָ תִּבְעַר בְּקִרְבִּי, וּמֵחָכְמָתְךָ תַּאֲצִיל עָלַי לִהְיוֹת נֶגֶד עֵינַי גְּדֻלָּתְךָ וּגְבוּרָתֶךָ וּמִעוּט עֶרְכִּי וְחֶסְרוֹן בִּינָתִי, וְלֹא יִגְבַּהּ לִבִּי, וְלֹא אֶרְדּוֹף אַחַר הַכָּבוֹד וּגְדֻלָּה וְעֹשֶׁר כִּי אִם תִּכְסֹף נַפְשִׁי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ הַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ, וְאֶהְיֶה מוּכָן בְּכָל רֶגַע לִמְסֹר נַפְשִׁי רוּחִי וְנִשְׁמָתִי וְגוּפִי וּמְאֹדִי עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ, וְהָסֵר כָּל ה מְסָכִים הַמַּבְדִּילִים בֵּינִי לְבֵינְךָ, וְהַחְזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. וְיוּנְעַם לִי כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְלֹא יְבַלְבְּלֵנִי שׁוּם עִנְיָן מֵעֲבוֹדָתְךָ הָאֲמִתִּית, וְלֹא תַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עָלַי וְלֹא קִנְאָתִי עַל אֲחֵרִים, וְלֹא אֶתְאַוֶּה לְשׁוּם דָּבָר זוּלַת רְצוֹנְךָ, וְהוֹרֵינוּ דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ לְעָבְדְּךָ בְּלֵב נָבָר וְזָךְ וּבְשִׂמְחָה וְרוּחַ נְמוּכָה וּבְאַהֲבַת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְיִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ עַל יָדִי וְעַל יְדֵי זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת וְלֹא יִמָּצֵא פְּסוּל בָּנוּ חָלִילָה, וְנִנָּצֵל מֵחִלּוּל הַשֵּׁם, וְנִזְכֶּה לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ בִּתְמִידוּת מִתּוֹךְ הַרְחָבָה, בִּתְשׁוּבָה וּבְדַעַת וּבְשִׂמְחָה וְלֵב טָהוֹר, וְנִשָּׁמֵר מִכָּל חֵטְא וּמִכָּל עָוֹן, וְנִשְׂמַח בְּדִבְרֵי תוֹרָתֶךָ וּבְמִצְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם וָעֶד, וְנִזְכֶּה לְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר הֶעֱוִינוּ וְלֹא נֵבוֹשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא נִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן: