החומר הנלמד השבוע בתוכניות דירשו:
דף היומי: מסכת בבא קמא דף קי. – קט"ז: ניתן לצפות באתר בשיעורו המרתק של הרב אליהו אורנשטיין שליט"א.
דף היומי בהלכה: מ"ב חלק ב' סימן קנ"ט אמצע סעיף ב' 'כיון' עד סעיף י' ניתן לצפות באתר בשיעורו המרתק של הרב אריה זילברשטיין שליט"א.
מוסר: אהבת חסד פתיחה 'גם צריך לידע' עד חלק א' פרק א' אות ג'.
יום ראשון | ט"ו באלול
• שנת ה'קנ"א | טבח ביהודי פלמה דה מיורקה.
הקהילה היהודית בפלמה דה מיורקה, היתה אחת מהקהילות היהודיות העתיקות ביותר בספרד, וראשיתה מיד לאחר חורבן בית שני. אך כוס התרעלה של גזירות קנ"א לא פסחה גם עליה. האספסוף הספרדי שהוסת בידי כמרים קתולים אנטישמיים, תקף את קהילות יהודי ספרד תחת הסיסמא "היהודים חייבים להתנצר או למות". מרבית יהודי העיר נהרגו על קידוש השם או אולצו להתנצר ולהפוך לאנוסים.
"קהילות הקודש שמסרו נפשם על קדושת ה', יזכרם אלוקינו לטובה וינקום נקמת דם עבדיו השפוך"
• שנת ה'תקפ"ז | גזירת הקנטוניסטים.
ביום זה חתם הצאר הרוסי ניקולאי השני על 'חוק חובת הגיוס', ששינה כליל את מערך הגיוס לצבא הרוסי והיה מכוון בעיקרו כנגד היהודים. עד אז נערים היו מחויבים לשרת בצבא מגיל 18, אולם יכלו לפטור את עצמם אם הצליחו להוכיח שאינם כשירים לגיוס או תמורת תשלום כופר של 500 רובל.
הצאר ניקולאי ימ"ש, שהיה ידוע כאנטישמי ולוחמני, ראה בקהילה היהודית ברוסיה אוכלוסייה מרדנית שיש לדכאה ולערותה בחברה הרוסית. לפיכך שינה הצאר בצורה דרסטית את חוקי הגיוס, והנמיך אותם לגיל 12. הילדים נלקחו לבתי ספר עם תנאים מחרידים עד גיל 18, ועברו עינויים ושטיפות מוח. נרמז להם שתנאיהם ישתפרו אם יסכימו להתנצר. בגיל 18 הם נלקחו לצבא, ושירתו שם במשך 25 שנה עד גיל 43.
הרשויות הרוסיות לרוב לא התערבו בצורה ישירה בהליך גיוס הילדים, והפקידו עבודה שחורה זו בידי ראשי הקהל שנאלצו בלית ברירה להפעיל מערכת של "חאפרים" ("תפסנים") כדי למצוא ילדים ולהשלים את המכסות. לרוב נלקחו היתומים או ילדי העניים שמשפחותיהם התקשו לחלץ אותם מהגזירה הנוראה.
יום שני | ט"ז באלול
• שנת ה'תרצ"ט | היטלר נותן את הפקודה לפלישה לפולין.
ביום זה יזמה גרמניה הנאצית את אחד המעשים המכוערים ביותר בכל הזמנים. כנופיה של אנשי 'אס אס' ('החולצות השחורות'), התלבשו במדי הצבא הפולני, ו'תקפו' תחנת רדיו גרמנית בעיר גלייביץ תוך שהם מפזרים סיסמאות פולניות לכל עבר.
הייתה זו אפוא העילה של הנאצים לצאת לפלישה לפולין. עוד באותו הלילה נתן היטלר ימ"ש פקודה לראשי צבאו להוציא לפועל את 'תכנית לבן' ולהתחיל לנוע אל הגבול הפולני. הנאצים אפילו לא טרחו להכריז מלחמה באופן רשמי כמקובל. שלושה ימים לאחר מכן הכריזו בריטניה, צרפת, אוסטרליה וניו זילנד מלחמה על גרמניה, וכך נפתחה מלחמת העולם השנייה. הסבל וההשפלה שעד אז היו נחלתם של יהודי גרמניה ואוסטריה, התרחבו כעת גם אל יהודי פולין.
• שנת ה'תש"ה | נוסעי ה'אטלנטיק' מורשים לחזור לארץ.
בשנת ה'תש"א הפליגו שלוש אניות מנמל טולצ'אה שברומניה בכיוון ארץ ישראל. האניות נקראו 'מילוס', 'פאסיפיק' ו'אטלנטיק'. מרבית נוסעי האניות היו יהודים מגרמניה אוסטריה וצ'כוסלובקיה שנמלטו מאימת השלטון הנאצי. על הפאסיפיק הועמסו בדרך עוד יהודים מבולגריה. שתי האניות הראשונות נתפסו בנמל חיפה, ונוסעיהן הועברו אל אנייה בשם 'פאטריה', שהייתה אמורה להעביר אותם אל האי מאוריציוס באוקיינוס ההודי. האטלנטיק נתפסה מעט מאוחר יותר, ונוסעיה היו אמורים גם כן לעבור אל הפאטריה. עם זאת, ארגון 'ההגנה' חיבל בפאטריה, ולפיכך נוסעיה הועברו במקום זה למחנה המעצר בעתלית. יהודי האטלנטיק היו היחידים שגורשו למאוריציוס בסופו של דבר, והורשו לחזור לארץ רק כעבור כמעט חמש שנים.
יום שלישי | י"ז באלול
• שנת ג'תתכ"ו | שיאו של המרד הגדול.
ביום זה הגיע לשיאו השלב הראשון של מלחמת החורבן של היהודים ברומאים (הידועה יותר בשם 'המרד הגדול'). חיל המצב הרומאי בירושלים נאלץ לסגת מכל רחבי העיר, פרט למגדלים של ארמון המלוכה שבהם המשיך להחזיק. לאחר מצור קשה, נכנעו הרומאים, ורובם נטבחו בידי הבריונים צמאי הדם.
נראה שעל כך נאמר במגילת תענית (אלול, יד): "בשיבסר ביה אתנטילו רומאי מן ירושלם" (תרגום: "בשבעה עשר בו [באלול] יצאו הרומאים מירושלים"). ממשיכה מגילת תענית ואומרת: "ואת היום שבטלום עשאוהו יום טוב".
עם זאת, השמחה על פינוי ירושלים נעכרה בגלל גורלם של יהודי קיסריה. שכן באותו היום ממש, הגויים בעיר קיסריה התנפלו על יהודי העיר עמם היו מסוכסכים שנים רבות, ושחטו מהם 20 אלף איש הי"ד. יהודי הסביבה ביצעו בתגובה פשיטות נקמה על ערי הגויים באזור. ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, שהיה בעצמו אחד ממנהיגי המורדים, מספר לנו בצער בספרו 'יוסיפון' שכל הארץ: "מלאה תאניה ואניה".
• שנת ה'תרל"ג | נפטר רבי חיים שמואל הכהן קונוורטי.
נולד באיטליה, עלה לארץ בשנת ה'תקפ"ז והשתקע בטבריה. מתוך כבוד והערצה כינו אותו בני העיר "הסניור" ('אדון' באיטלקית). השלטון הטורקי העניק לו את התואר 'חכם באשי', והפקיד בידיו סמכויות רבות שאותן ניצל לטובה בכל המובנים. הוא הקים את המבנה על קבר רבי מאיר בעל הנס, וסייע רבות לעניי הארץ. הוא נודע בהקפדתו הרבה על ההלכה, ובכל יום שלח שליחים לבתי הכנסת ברחבי העיר על מנת שיבדקו מי לא הגיע לתפילה ומי לא קבע עיתים לתורה.
מסופר שלאחר תפילת שחרית נהג לשאול כל אדם שפגש אם הניח תפילין והתפלל, ולעיתים אף ביקש לראות את סימני רצועות התפילין על הזרוע. גם הגויים קמו לפניו על מנת לכבדו, ואף הגיעו אליו לדון בענייניהם.
• שנת ה'תרצ"ה | חוקי נירנברג.
חוקי נירנברג מעבירים עד היום צמרמורת בלבם של כל חוקרי השואה. בכנס של המפלגה הנאצית בעיר נירנברג שבגרמניה, נחקקו חוקים חדשים אשר הגדירו מחדש מיהו אזרח גרמני, ושללו את אזרחותם של יהודי גרמניה.
שני החוקים הראשונים היו 'חוק אזרחות הרייך' ו'חוק להגנת הדם והכבוד הגרמני'. מאוחר יותר פורסמה 'תקנה ראשונה לחוק אזרחות הרייך', אשר סיכמה את התוצאה העגומה: " יהודי אינו יכול להיות אזרח הרייך. אין לו זכות הצבעה בעניינים פוליטיים; הוא אינו יכול לכהן במשרה ציבורית". היהודים הפכו כעת לנתינים נחותים, ללא אזרחות וללא אפשרות ליהנות משירותים ציבוריים או להגיש תביעה בבית משפט.
עם זאת, סיבבה ההשגחה העליונה שכעבור עשר שנים התכנסה שוב ועידה מיוחדת בעיר נירנברג, ושוב נכחו בה בכירי השלטון הנאצי, אלא שהפעם הם הופיעו כאשמים. אירוע זה ידוע כ'משפטי נירנברג', ובו נלקחה נקמה מאת חיות האדם הנאציות שהועלו אל הגרדום בזו אחר זו.
יום רביעי | י"ח באלול
• ח"י באלול
יום י"ח באלול, או "ח"י באלול", הנו יום מיוחד בעולם החסידות. בשנת תנ"ח נולד בו הבעל שם טוב הקדוש מייסד תנועת החסידות, ובשנת תק"ה נולד בו רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל התניא), מייסד חסידות חב"ד. יום ח"י באלול מכונה בפי חסידי חב"ד גם "יום הולדת שני המאורות הגדולים".
• שנת ה'שס"ט | נפטר מורינו רבי יהודה ליוואי (ב"ר בצלאל) זצוק"ל (המהר"ל מפראג).
רבי יהודה ליוואי נולד בפולין, ובשנת ה'שי"ג מונה לאב"ד ניקלשבורג ולרבן של כל קהילות מוראביה. מאוחר יותר עבר לגור בפראג, ועל אף שלא החזיק בשום תפקיד רשמי, היה רב העיר בפועל. בשנת ה'שנ"ב הוזמן להיפגש עם קיסר גרמניה רודולף השני. לא ידוע על מה שוחחו, אולם ההשערה הרווחת היא שהקיסר חובב המדעים היה להוט לפגוש את המהר"ל שנודע כמומחה גדול במדעי התקופה.
המהר"ל נאלץ להילחם בגל של עלילות דם שרווחו באותה תקופה, ותודות לקשריהם המעולים, קיבל הקיסר תמיד את דבריו של המהר"ל ודחה את ההאשמות השקריות כנגד היהודים. האגדה הידועה מספרת כי במאמץ להילחם בעלילות הדם, יצר המהר"ל את 'הגולם מפראג'.
• שנת ה'תרמ"ט | נפטר הגאון רבי עבדאללה [עובדיה] (ב"ר אברהם) סומך זצ"ל.
נולד בבגדאד ולמד תורה אצל חכם יעקב בר יוסף הרופא, שהיה אחד מגדולי הדיינים בעיראק בדור שלפניו. בתחילה עסק גם במסחר, אולם כשראה שלימוד התורה בקרב יהודי בבל מתרופף, החליט להקדיש את חייו להכשרת תלמידי חכמים אשר יכשירו את הקהילה בעתיד.
הוא ייסד בית מדרש לרבנים, ובין גדולי תלמידיו ניתן למנות את ה'בן איש חי', הרב שלום דנגור, הרב אברהם הלל, ורבים נוספים. בין ספריו ניתן למנות את 'זבחי צדק', 'עץ השדה' ו'חזון למועד'.
• שנת ה'תרפ"ב | מתחיל המנדט הבריטי בארץ ישראל.
הבריטים כבשו את ארץ ישראל מידי הטורקים העות'מאנים במהלך מלחמת העולם הראשונה, ובתאריך זה קיבלו מחבר הלאומים מנדט על הארץ. בתקופת המנדט, המדינאי האחראי על הארץ קיבל את התואר 'הנציב העליון'.
הממשל הבריטי הגביל עליית יהודים לארץ, ולעתים קרובות הפלה לטובת הערבים בסכסוכים שונים שפרצו. בי"ז בכסלו ה'תש"ח הסתיים המנדט הבריטי לאחר הצהרת האומות המאוחדות.
יום חמישי | י"ט באלול
• שנת ד'תתקמ"ט | נרצח על קידוש השם הק' רבי יעקב מאורליינש הי"ד.
רבי יעקב מאורליינש היה מתלמידיו של רבינו תם ומבעלי התוספות. הוא חי בעיר אורליאנס שבצרפת (ומכאן שמו), ומאוחר יותר עבר ללונדון כדי לעסוק בהוראה. רבי יעקב נרצח במהלך פרעות ביהודי לונדון שפרצו במהלך טקס הכתרתו של ריצ'רד הראשון ('ריצ'ארד לב הארי') כמלך אנגליה. ריצ'רד לא ידע מהמתרחש, ולאחר מכן ציווה להוציא להורג את מנהיג הפרעות.
מעניין לציין שהחיד"א בספרו 'סדר הדורות' כותב שאפשר שרבי יעקב מאורליינש הי"ד הוא מחברו של 'ספר הישר' המיוחס (בטעות) לרבינו תם, ואכן היו שנהגו לכנות את רבי יעקב כ'רבינו תם מאורליינש'.
"וניקיתי דמם לא ניקיתי".
• שנת ה'תל"ג | נפטר רבי חיים (ב"ר ישראל) בנבנישתי זצ"ל.
רבי חיים נולד בקושטא, ולאחר מכן עבר לשמש כרב בתורא ולבסוף באיזמיר. בין ספריו הידועים ניתן למנות את 'דינא דחיי' ואת 'כנסת הגדולה', שהפך לאחד מספרי היסוד בפסיקה. החיד"א כותב עליו במליצתו: "הרב הנזכר מאיר עיני גולה הוא בספרי כנסת הגדולה אשר נדפסו בשמונה חלקים, ובלעדו לא ירים איש מורה הוראה הבקי בדרכי הוראה והוא מיראי הוראה את ידו בשום הוראה עד שילך מהרה לבית הכנסת ויראה מה בפיו ומה ירמזון עיני חכמתו, ואחר צאתו מבית הכנסת בנחת רוח יערה יורה יורה".
• שנת ה'תרי"א | נפטר רבי אברהם שלמה זלמן (ב"ר יעקב) צורף זצ"ל.
נולד בליטא ועלה לארץ ישראל בגיל 26. פעל כ'שד"ר' בארצות אירופה ובסופו של דבר הצליח להשיג סכום כסף שפשר לו לשקם את חורבת רבי יהודה החסיד בירושלים. כמו כן השיג את רשותו של שליט הארץ לחדש את ההתיישבות של יהדות אשכנז בירושלים.
הבנייה מחדש של חורבת רבי יהודה החסיד הקימה עליו אויבים רבים מקרב הערבים. והוא הותקף בדרכו לתפילת ותיקין. הוא נלחם בפצעיו במשך עשרה חודשים, אולם בסופו של דבר השיב את נשמתו ליוצרה. הי"ד.
יום שישי | כ' באלול
• שנת ה'תשכ"ט | נחתם הסכם השילומים עם גרמניה. במסגרת ההסכם העבירה גרמניה כ-3 מיליארד מרקים גרמניים כפיצוי על הנזק החומרי שנגרם ליהודי אירופה בתקופת השואה.
• שנת ה'תשכ"ט | נפטר הגאון רבי יוסף שלמה (ב"ר יהודה לייב) כהנמן זצ"ל – הרב מפוניבז'.
הרב כהנמן נולד בליטא, וכבר בבחרותו בלט בשקדנותו ובכושר הארגון שלו. הוא הקים ישיבה בשם 'אוהל יצחק' בעיר פוניבז', אולם מרבית תלמידיו נרצחו בשואה. הרב כהנמן עצמו שהה מחוץ לליטא בתקופת הכיבוש הגרמני, וכך ניצל בנס.
בשנת ה'תשי"ג ייסד בארץ את ישיבת פוניבז', וכן הקים את מוסד 'בתי אבות' שנועד לדאוג לילדים ניצולי שואה. נודע במיוחד במידת החסד העצומה שלו, וכאשר פעם העיר על כך בפניו בנו הרב אברהם כהנמן זצוק"ל, נענע בראשו ואמר: "הרי זוהי דרך התורה! וחז״ל קבעו והוכיחו זאת כי תורת משה תחילתה חסד וסופה חסד! איזה ערך ומשקל יש למידת החסד? מפני שהיא מצווה בתורה!"
• שנת ה'תש"ל | נפטר הגאון רבי אליהו (ב"ר יעקב) לופיאן זצ"ל.
למד בישיבת 'תלמוד תורה' אצל הסבא מקלם והיו שנהגו לכנותו ר' אליה קעלמער. לאחר השואה פעל להקמת הישיבה מחדש. בשנת ה'תש"י עלה לארץ והתגורר בירושלים. הוא כיהן כמשגיח בישיבת קמניץ, מסר שיעורים בישיבת 'היכל התלמוד', ומאוחר יותר מונה למנהל הרוחני של ישיבת 'כנסת חזקיהו'.
הוא היה ידוע כבעל סדר קפדני ושליטה עצמית מפליאה. מסופר שלא היה מסובב את ראשו ללא סיבה והחלטה מוקדמת. כאשר ראה תלמיד מחכה בתחנת האוטובוס ומפנה ראשו כדי להסתכל אם האוטובוס מגיע, היה אומר: "בקלם היו מייסרים על הפקרות כזאת!".
• צפו במדור מדהים על פרשת השבוע, מיטב הווארטים הסיפורים והמשלים באור הפרשה.
• צפו בזמני כניסת ויציאת השבת ברחבי הארץ.
שבת קודש פרשת כי תבוא | כ"א באלול
• שנת ה'תקכ"ד | נפטר הרבי רבי יהונתן (ב"ר נתן נטע) אייבשיץ זצ"ל.
נולד בשנת ה' ת"נ בעיר קראקוב. בשנת ה'תס"ה התייתם מאביו, ואומץ בידי רבי מאיר אייזנשטאדט (מהר"ם א"ש). כבר מילדותו ניכר עליו כי עתיד הוא להיות גדול בישראל. חונן בזיכרון נפלא ובחריפות עזה. שתי הסגולות: בקי וחריף, סיני ועוקר הרים, עמדו לו בפלפוליו העמוקים בכל מקצועות התורה.
כבר בגיל תשע עשרה היה לדרשן בעיר פראג, ובשנת ה'תק"א נבחר לרב העיר מץ שבצרפת, והחזיק בתפקיד תשע שנים. בשנת ה'תק"י, נבחר לרבנות אה"ו (איחוד ג' קהילות של הערים אלטונא, המבורג וונדסבק). רבנות זו נחשבה אז לאחת המשרות החשובות והמכובדות ביותר באשכנז.
רבי יהונתן נפטר באלטונא, והשאיר אחריו 98 ספרים שרובם עדיין טמונים בכתבי יד בכמה ספריות בעולם. מבין ספריו הידועים ניתן למנות את 'אורים ותומים', 'יערות דבש', 'כרתי ופלתי', 'אהבת יהונתן' ו'קשת יהונתן'.
• שנת ה'תשס"א | פיגוע בתחנת הרכבת נהריה.
מחבל בן עוולה הגיע בבוקר אותו יום ממרכז מסחרי סמוך, אולם נמנע מלהיכנס לתחנה בשל האבטחה המוגברת. לאחר התלבטות קצרה הוא פוצץ את עצמו ליד קבוצת נוסעים שבדיוק יצאה מהתחנה. שלושה יהודים נהרגו ו-60 נפצעו. הי"ד.
"ארץ אל תכסי דמם ואל יהי מקום לזעקתם"