הן עם כלביא יקום כג כד
"הגרש"ז אויעבאך זצ"ל, תהה לא פעם כיצד אני יכול להכיר טובה להרב נויבירט, שפרסם את הלכות השבת בכל רחבי תבל" – מספר הגר"י גנס, וחושף לראשונה אימתי החל הרעיון להוציא לאור עולם את החיבור המיוחד, באותם ימים שלא היה מצוי עניין הוצאת הספרים כמו בימינו.
בתקופות האחרונות, לאור התפשטות המכשירים החשמליים למיניהם ושאר הכלים הטכנולוגיים, ולאחר מכן עם כניסת המחשב, השתנו הדברים לבלי הכר, ונוצר חלל גדול בכל מה שקשור לתרגום ההלכות שבגמרא ובפוסקים אל המציאות בבית ובמטבח.
את החלל הזה מילא החיבור פורץ הדרך 'שמירת שבת כהלכתה', אשר נטל על עצמו להעתיק את העקרונות ההלכתיים מן הכתובים אל המציאות המודרנית החדשה. הוא היה החלוץ לפני המחנה, שצעד בארץ לא זרועה, וסלל את הדרך לחיבורים נוספים מאז ועד היום שעוסקים במלאכה זו של הורדת 'דבר ה' זו הלכה' אל המציאות בפועל.
משהתוודע הגרש"ז אויערבאך זצ"ל לתפוצתו האדירה של הספר 'שמירת שבת כהלכתה' כבר במהדורה הראשונה, התבטא כי הוא מופתע, וכי לא חלם שהספר הזה יכבוש את העולם היהודי בכזו מהירות. הגרש"ז הדגיש כי חלה עליו כעת אחריות רבה, שבמהדורה הבאה יזוקקו הדברים שבעתיים. עשר שנים תמימות עבר הגרש"ז שוב ושוב על הספר, וגם מסר אותו לקבוצת ת"ח שיעברו, יגיהו, יאירו ויעירו, ורק לאחר מכן ניתן היה לברך על המוגמר, ולהוציאו שוב במהדורה שנייה.
תחת כנפי הנשר הגדול
כל זאת, עבודה עצומה וכבדת משקל היא, ומן שמיא קזכו ליה לזכות לחסות תחת כנפיו של פוסק הדור שעמד על גביו, הלא הוא מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, אשר התמסר למפעלו של תלמידו הגדול, כאשר החיבור נכתב על ידיהם במעין שותפות. סגולותיו המיוחדות של הגרש"ז היו חיוניות לספר אשר כזה, ובתרתי: ראשית, יכולתו הגאונית לסקור את כל המקורות בש"ס ראשונים ואחרונים, הפרוסים לו כשמלה, ולהוציא מהם מקורות וראיות הנוגעות לשאלות החדשות. שנית, הכתפיים הרחבות להכריע עד להלכה למעשה, בלא גמגום ורתיעה.
עובדות ומעשים סביב החיבור
"זכורני, שמרן הגר"ז אויערבך זצ"ל, שרבינו היה קשור עמו בעבותות אהבה שלא ניתנים לתיאור, ראה כי הוא מקפיד הרבה ללמוד בספרי הלכה, וליבן עמו הרבה מהלכות השבת שהתעוררו על שולחנו", מוסיף הגר"י גנס שליט"א.
"משהבחין רבינו כי מידי יום ביומו נערמות שאלות רבות וסבוכות שמתעוררות בשל הטכנולוגיה המתקדמת מחד, ובשל הקושי לדמות מילתא למילתא בדברים שנאמרו במשנ"ב, החליט כי אולי מן הראוי להוציא ספר מקיף הלכתי, בעבור אלו שמתקשים לראות כל דבר במשנ"ב כתשובה מעשית לשאלתם הדורשת הכרעה מהירה וברורה.
"הגרש"ז שהיה מורו ורבו המובהק, אמר לו שילמד מסכת שבת עם כל דברי הראשונים והפוסקים, והוא למד כן ג' שנים, ורכש בה שליטה עצומה. חלק גדול מאותם עניינים זכיתי ללמוד עמו בחברותא, ומלבד זאת למדתי עמו לא אחת ענייני יו"ד ועוד, ואני יכול להעיד שהוא שלט שליטה מקפת בכל חלקי השו"ע. המיוחד אצלו הייתה הבהירות, הוא ידע לכתוב את הדברים הלכה למעשה.
"ישנו דבר שאותי הפליא ממש: מתחילת כתיבת הדברים בספרו, הייתי עמו יחד וראיתי את כל הנכתב על ידו ולא היתה אצלו מעולם מחיקה, כל מה שנכתב היה בבהירות מקסימלית בצורה מושלמת, כל מה שנעשה לאחר מכן היה רק להוסיף על הדברים ולהביא פרטים נוספים, אך ההלכות שהעלה על הכתב היו בתכלית הבהירות מרגע כתיבתם ללא כל מחיקה, והיה הדבר לפלא ממש".
– הגר"י גנס נשאל האם רבינו אכן האמין שהספר יעורר מהפיכה כה גדולה בעולם כולו? וענה: "האמת שחשש מאוד בתחילה, אמנם הוא היה מחובר מאוד להלכה, הוא הנהיג את לימוד ההלכה בישיבת 'קול תורה', והיה דבוק מאוד במורו ורבו הגרש"ז בכל פסיקותיו והכרעותיו ההלכתיות, וגם התעסק ביתר תחומי ההלכה בישיבה, כגון ענייני מזוזות ועוד. אך המיוחד בו היה כח הפסק שהוא ניחן בו, הוא יכול היה לגשת להלכה, לפרק את הצדדים שבה לגורמים בהירים ומוחלטים, עד שהיה מגיע בעמלו להלכה המתבקשת בכל דבר ועניין. הסיבה שהוא הצליח בספרו כל כך, היא משום שהוא לקח את ספרו הנודע של מרן הח"ח שנועד בעיקרו ללמדנים ומבינים בלימוד, והעביר אותו בבהירות מדהימה לעולם המעשה.
"עד היום אני זוכר שבעל הדפוס שהדפיס לו בשעתו את הספר שאל אותי, כמי שסייע בעדו וכתב עמו הרבה, מדוע שספר כזה ילך ויקבל תהודה אצל עמך בית ישראל? אמרתי לו בהחלטיות – 'אני מכיר את האיש היטב, ואת העבודה שהוא השקיע בכתיבת הדברים הלכה ולמעשה, והוא עשה דבר שלא היה כמותו, שכיום גם אדם שקשה לו ללמוד את המשנה ברורה ולדעת כל דבר לפרטו, מוצא בספר את מבוקשו בדברים המצויים מידי שבת בשבתו'. הייחודיות בספרו שהוא מדבר הלכה למעשה לבית היהודי, בשים לב לבעיות שהתעוררו בזמננו. מלבד זאת כל השאלות החדשות שהתעוררו בתקופת הזמן שלאחר המשנה ברורה, את כל זה הוא חקר ובדק וקבע מסמרות שאותם הוא הביא לראשונה לדפוס בצורה קולחת ובהירה מאין כמותה.
"אני נזכר שרבי יהושע עצמו אמר לי: אני לא יודע אם זה ילך, והוא התלבט אם להוציא זאת לאור עולם, אלו היו זמנים שלא היה כ"כ קל להדפיס ספרים. אמרתי לו – 'רבי יהושע תעשה ניסיון, ותראה אם הדבר יתקבל בבית מדרשא או לאו'. הוא אכן שמע לעצתי, ותוך חודשיים בלבד מכר כ -5000 ספרים, והיה הדבר לפלא ממש באותה תקופה, שלא היה כמעט ספר שנמכר בתפוצה כה גדולה בזמן כה קצר. לא אשכח כיצד בא אלי לאחמ"כ המפיץ להודות לי, על שדרבנתי אותו להוציא זאת לאור עולם, באומרו, שתוך חודשיים הוא הרוויח מכך אלפי דולרים, ולא ציפה שהספר יתקבל כ"כ".
– עוד סיפר הגר"י גנס: "מורינו רבי יהושע היה בקשר הדוק עם הגר"י אברמסקי זצ"ל, שאף שדרכו היתה שלא נותן הסכמות לספרים, אך לספרו של מורינו כתב הסכמה נלהבת".
– מספר נכדו: "שאלתי את סבא 'איך זכית לכך?' וסבא במתק לשונו דחה: 'בזכות הנכדים', לא הרפיתי, הרי הספר נחל הצלחה עצומה לפני שנולדו הנכדים… ואז אמר סבא משפט שפתח לי אור חדש על הספר ומחברו: 'משום שלא הייתה לי שום כוונה בכתיבתו, לא בשביל כסף ולא בשביל כבוד, אך ורק בשביל שכל יהודי יוכל לדעת מה מותר לעשות בשבת ומה אסור'…".
– סיפר הגר"י גנס שליט"א: "עד היום לא אוכל לשכוח את אותו רגע בו מו"ר מרן הגרש"ז זצ"ל אמר לי באחד הימים בגילוי של שמחה ובפנים מאירות – 'ברוך ה' היום גמרתי את השמירת שבת כהלכתה!'".
וכך היה בכל צעד וצעד. אנשים לא יודעים כמה השקעה טמונה ביצירת החיבור, כל הגהה לשונית, הגהה הלכתית ועוד כהנה וכהנה.
– סיפר אחד מבני מרן הגרש"ז זצ"ל, שפעם דנו בבית בשאלה מסוימת אודות ההלכה הנצרכת בה, ואביהם ביקש שיביאו לו את הספר 'שמירת שבת', שם יראה מהי ההלכה.
– כשנשאל פעם אחד מפוסקי ההלכה על שאלה מסוימת בהלכות שבת אם הדבר מותר, הורה אותו פוסק כי יש להתיר זאת. אותו יהודי שאל את הרב בתמימותו – אבל ראיתי בשמירת שבת שהדבר אסור, ואז חזר הרב ואמר לשואל שאם כן, אסור. וכששאל אחד מבני הבית את הרב, האם אין בכוחו לחלוק על השמירת שבת? סיפר שפגש פעם יהודי פשוט שלא שמר דבר מה בהלכות שבת, ושוחח עמו על כך באומרו שבגמרא כתוב שחייבים לשמור זאת בשבת, והלה הגיב בלצון שלא ניתן לפסוק הלכה מגמרא, וכשאמר לו שזו גם דעת השו"ע, והביאו המשנה ברורה להלכה, הוא נותר בשלו – מי אמר שזו ההלכה לדעת כולם? אך כשאמר לו ש'גם השמירת שבת אוסר זאת' – הוא מייד קיבל ונהג כך. ואמר הרב – 'אם כך מתייחסים יהודים ל'שמירת שבת', איך אוכל לחלוק על פסקו?'.
– כל אימת שסיים עוד נדבך בספרו, היה שותה לחיים מרוב שמחה לגמרה של מצווה.
– בספרו מצא רבינו היתר להשתמש ב'מעלית שבת', ובפרט לחולים ותשושים. אך על עצמו החמיר גם בשנות זקנותו, ולא חס על כוחותיו, וכשחזר מהתפילה בשבת היה מטפס כעשרים דקות במעלה המדרגות, כשהוא נח בין קומה לקומה על כיסא מיוחד שהכינו עבורו.
– אף שבהלכות מסוימות הראה מקום להקל, לעצמו היה מחמיר בכל פרט ופרט הלכתי, השתמש בשבת רק בחשמל שבת (גנרטור) ואף יזם וסייע בהקמת גנרטור בשכונת בית וגן.
[אוסף גליונות – לעשות את השבת]