זמן הקיום של מצוַת ציצית
* לדעת הרמב"ם – הלובש בגד בן ארבע כנפות ביום, חייב בציצית, וכשלובשו בלילה, פטור מציצית. ולדעת הרא"ש – בגד המיועד לשימוש בעיקר ביום, או ביום ובלילה, חייב בציצית אף בלילה; ובגד המיועד בעיקר לשימוש בלילה בלבד, פטור מציצית אף ביום. ולהלכה מחמירים כשתי הדעות.
* יש אומרים שבגד בן ארבע כנפות אינו חייב בציצית אלא כאשר לובשים אותו, או מתעטפים בו, ולא כאשר רק מעלים אותו על הגוף שלא בדרך לבישה, כגון בְּהִתְכַּסוּת בשׂמיכה. ויש חולקים.
* זמן הברכה על מצוַת ציצית בבוקר, הוא מהזמן ניתן להבחין בין צבעי התכלת והלבן. בתרגום זמן זה למעשה רבו השיטות, והן נעות בין 6 דקות לאחר עלות השחר, ל־30 דקות לפני הנץ החמה.
* על פי דברי הגמרא, יש לקיים את מצוַת ציצית בכל עת, וכן מנהג ישראל מדורי דורות. אולם, מדאורייתא, אין חובה לרכוש בגד ציצית, אלא שכאשר יש לאדם בגד בן ארבע כנפות, והוא לובשו, עליו לקשור בו את חוטי הציצית.
* מצות מזוזה, אינה מחייבת לרכוש בית כדי לקבוע בפתחו מזוזה, אלא שכאשר יש לאדם בית והוא נכנס לדור בו, עליו לקבוע מזוזה בפתחו בשעת כניסתו לדור בו.
דיני אשה וקטן בלבישת ציצית
* לבישת ציצית על ידי אשה היא מעשה של יוהרה. ובגד המיוחד לציצית, דהיינו 'טלית קטן' ו'טלית גדול', יש לאשה גם איסור ללובשו – "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה".
* קטן היודע להתעטף בבגד הציצית, אביו חייב לחנכו במצוַת ציצית. והמנהג הנפוץ – לחנכו למצוה זו מגיל שלוש ואילך. וצריך שבגד הציצית יהיה בגודל כזה שניתן לכסות בו את ראשו ורוב גופו.
* לדעת השולחן ערוך, אסור לנשים לברך על מצוה שהזמן גרמא, כיון שאינן יכולות לומר 'וציוָנו'. ולדעת הרמ"א, מותר להן לברך, כיון שהאנשים מצוּוים על מצוה זו, ומחמת הציווי לאנשים, אף הן מקבלות שכר בקיימן את המצוה.
הנהגות שונות בבגד הציצית
* מותר להיכנס עם 'טלית קטן' לבית הכסא, בין כשלובשו מתחת לבגדיו, ובין כשלובשו מעל לבגדיו. אולם, ראוי שלא להיכנס לבית הכסא עם 'טלית גדול', כיון שהיא מיוחדת רק לשעת התפילה.
* מותר לישון עם טלית קטן, אך יש מהראשונים שכתבו, שנהגו שלא לישון עם טלית קטן, מפני כבוד המצוה. וכן נהג החזון איש. ולדעת האריז"ל, על פי הקבלה, יש לישון בלילה עם טלית קטן.
* על טלית גדול חדשה, יש לברך 'שהחיינו', כדין בגד חדש; אבל על טלית קטן, אין לברך שהחיינו. ואם קנה טלית ללא חוטי ציצית, יברך שהחיינו בשעה שקושר את החוטים.
* חכמינו ז"ל אסרו למכור לגוי בגד ציצית שקשורים בו חוטי ציצית, מחשש שיתחפש לישראל, ויתלווה לישראל בדרך, במקום שאין איש, והלה יסבור שהוא ישראל, ולא יזהר מפניו, ויהרגהו.
ההנהגה בחפצֵי מצוה בתום השימוש בהם
* חפצי מצוה, כגון חוטי ציצית, שופר ולולב, שקוּיְמה בהם המצוה, והם עומדים לשימוש נוסף למצוה, אסור לעשות בהם שימוש אחר מלבד המצוה, משום שיש בכך בזיון למצוה.
* חפצי מצוה שאינם עומדים לשימוש נוסף – לדעת השולחן ערוך, מותר להשתמש בהם, ואף להשליכם לאשפה. ולדעת הרמ"א, אסור להשליכם לאשפה.
* בגד ציצית, אינו נחשב לחפץ של מצוה כחוטי הציצית, ולאחר שהוסרו ממנו החוטים, מותר לכל הדעות להשליכו לאשפה; אולם, אסור לעשות בו שימוש בזוי שיש בו משום פחיתות כבוד למצוה.