היום נלמד על: הימים שאין אומרים בהם 'תחנון' ו'למנצח'
יום רביעי ב' בסיון תשע"ו
רשימת הימים שאין אומרים בהם 'תחנון'
אלו הם ימות החול שאין אומרים בהם 'תחנון' הן בתפילת שחרית והן בתפילת מנחה: ערב יום טוב, ראש חודש, בין יום הכיפורים לסוכות, אסרו חג סוכות, חנוכה, ט"ו בשבט, 'פורים קטן' - י"ד וט"ו באדר ראשון, שני ימי הפורים, חודש ניסן, ל"ג בעומר, מראש חודש סיון עד אסרו חג השבועות (כולל), תשעה באב וט"ו באב. ויש שאין אומרים תחנון גם מלאחר אסרו חג סוכות עד לראש חודש חשוון, בי"ד באייר - פסח שני, ומלאחר אסרו חג השבועות עד י"ב בסיון (ראה להלן). [סעיף ו-ז וס"ק לא, לג, לד ו־לו; ביאורים ומוספים דרשו, 50]
מה הסיבה שלא לומר 'למנצח' באסרו חג רק בארץ ישראל?
בכל הימים שאין אומרים בהם 'תחנון', אין אומרים תחנון גם בתפילת מנחה של היום שלפניהם, למעֵט ערב ראש השנה וערב יום הכיפורים, שאומרים תחנון במנחה שלפניהם. כמו כן, בחלק מהימים שאין אומרים תחנון אין אומרים 'למנצח' - והם: ראש חודש, ערב יום הכיפורים, חנוכה, 'פורים קטן', פורים, ערב פסח, ותשעה באב. ויש שאין אומרים למנצח בכל ערב יום טוב ובאסרו חג. ויש שנראה מדבריו שרק בארץ ישראל אין לומר למנצח באסרו חג, משום שהוא 'יום טוב שני' לבני חוץ לארץ. [ס"ק לב, לג ו־לה; ביאורים ומוספים דרשו, 47]
באיזה תאריך אין אומרים 'תחנון' רק בחוץ לארץ?
כאמור, בימים שלאחר אסרו חג השבועות עד י"ב בסיון - יש שאומרים 'תחנון' ויש שאין אומרים. טעמם של אלו שאינם אומרים הוא משום שבזמן המקדש היה ניתן להשלים בימים אלו את קרבנות החג - עולת ראיה ושלמי חגיגה. ומבין הנוהגים כן בחוץ לארץ, יש שאינם אומרים עד י"ג בסיון, דהיינו עד ששה ימים לאחר 'יום טוב שני'; ויש שהורה שאין לנהוג כן, כיון שימי התשלומין לקרבנות נמנים בהתאם לארץ ישראל, שהיא מקום ההקרבה, ובה ימי ההשלמה הם רק עד י"ב בסיון. [ביאורים ומוספים דרשו, 50]
תחנון
מה בקשר לשנה מעוברת