הרה"ג ר' יהודה לב לשיט"א
מח"ס 'לב המועדים'
אמר הנביא (איכה א ג) "כל רודפיה השיגוה בין המצרים" דהיינו בין י"ז בתמוז לט' באב השיגו בין המצרים, גימטרייא "המה כ"א יום מי"ז בתמוז ועד ט' באב" (רוקח הלכות י"ז בתמוז וצ"ע איך חישב המנין, מטה משה תרצו).
שלושת השבועות מי"ז בתמוז עד תשעה באב, נקראים 'ימי בין המצרים' (שו"ע תקנא יז) על פי הפסוק (איכה א', ג'): "כל רודפיה השיגוה בין המצרים" ופירשו חז"ל (איכה א) "יומי דעקא" ימי צרות (השל"ה).
טעם אחר: לפי שקוראים בשבתות אלו פרשיות 'מטות', 'מסעי' ו'דברים', שיש בהן מענין חלוקת הארץ, וזה רמז לנחמת ציון וירושלים, שנזכה לחלק הארץ כמו שנאמר (במדבר כ"ו, נ"ג): "לאלה תחלק את הארץ" ומן המצר נזכה לעלות בהרחבה לארצנו (טעמי המנהגים ליקוטים קעו).
הטעם שאין מועדים בחודשים תמוז אב [אלול]
"רצה הקב"ה ליתן להם לישראל בכל חודש חג, והיינו ניסן חג הפסח, אייר פסח שני, סיון חג השבועות, ובחודשי תמוז אב אלול בכל חודש חג, אולם אחר שחטאו בעגל [בחודש תמוז] נדחו ג' חגים לחודש תשרי והם ראש השנה ויו"כ וחג הסוכות" (מדרש ילקוט).
ג' דפורענותא
בג' שבתות אלו מפטירים ג' הפטרות דפורענותא, ונקרא כך לפי שמוזכר בהפטרות אלו תוכחה, ואלו הן: שבת ראשונה "דברי ירמיהו" (ירמיהו א), שבת שניה "שמעו דבר ה" (ירמיהו ב), ובשבת שלפני תשעה באב "חזון ישעיה" (ישעיהו ו).
הטעם שמפטירים אנו בהפטרות אלו דווקא: כיון שבשלושה אופנים יכול האדם לעבוד את בוראו ולהשיגו, בראיה, ושמיעה, ודיבור, אך תחת זאת חטאו ישראל בשלושה אלו: בדיבור עסקי לשון הרע, בראייה, ובשמיעה, על כן אנו מפטירים "דברי ירמיהו" על עסקי דיבור, "שמעו דבר ה'" על עסקי שמיעה, ו"חזון ישעיה" על עסקי ראייה, מלשון (משלי כ"ב, כ"ט) "חזית איש מהיר במלאכתו" (רבי יהונתן אייבשיץ אהבת יונתן).
נישואים
"ונהגו להחמיר שאין נושאים [נשים] משבעה עשר בתמוז" (רמ"א תקנא ב),
והטעם: ע"פ הגמרא בב"ב סוף חזקת הבתים (ס, ב) "תניא אמר ר' ישמעאל בן אלישע מיום שחרב בית המקדש דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין, אלא אין גוזרין גזרה על הצבור אא"כ רוב צבור יכולין לעמוד בה", ובזמן מועט כזה אפשר לעמוד בזה ולכן נהגו שלא נושאים נשים (ביאור הגר"א סט).
טעם אחר: משום שלא מסמנא מילתא (יעב"ץ דיני בין המצרים חרך ד ה).
בשו"ת שבות יעקב: חשש לנישואים בימים אלו וכתב חמירתא סכנתא מאיסורא (ח"ב ס' לה).
מנהג בני ספרד
בני ספרד מעיקר הדין מותרים בנישואין עד ר"ח אב: וכמה קהילות נהגו להחמיר כבני אשכנז בנשואים מי"ז בתמוז (ר' חיים פלאג'י בספרו מועד לכל חי ט ס כ"ו). מהטעם דלא מסמנא מילתא.
בני ספרד בשמיעת כלי זמר
מנהג בני ספרד: שלא לשמוע שירים בימי בין המצרים, והטעם שהחמירו רק בשמיעת שירים (ולא בשאר איסורים): לפי שלכתחילה יש להימנע במשך כל ימות השנה לשמוע שירים (עיין גיטין ז, ב, רמב"ם תענית פ"ה יד, שו"ע או"ח תקסס ג) ואפי' למיקל לשמוע בכל השנה אין לו לשמוע בימים אלו לפי שהם ימי בין המצרים (אור לציון פרק כה ב' דיני בין המצרים).