"כי הנה אנחנו רואים פעמים רבות אפילו אחר שנתאמת אצל האדם חובת העבודה והזהירות בה, יתרפה ממנה או יעבור על איזה דברים ממנה כדי שלא ילעגו עליו חבריו" (מסילת ישרים פרק ה)
בימי השבעה של הגאון הצדיק רבי מרדכי רימר זצ"ל מנהלה הרוחני של ישיבת טשעבין ומחותנו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, סיפר הבן הגאון רבי בנימין רימר מעשה מופלא שיש בו לקח מוסרי רב.
לפני עשרות שנים אמר הגר"מ רימר שיחה בישיבה על כך שאסור ליהודי להתבייש מפני המלעיגים עליו, ובתוך הדברים הדגיש, שגם אצל בחור ישיבה שייכת ההלכה הזו של 'ואל ייבוש' ואף נתן דוגמא לכך: יש מקרים שבחור שוכח 'יעלה ויבוא' בתפילה וצריך לחזור שוב על כל השמונה עשרה. אבל יש בחורים שאולי מתביישים לעשות זאת, שהרי בכך הם מצביעים על עצמם בפני כל חבריהם כמי שלא כוונו בעת התפילה. ולכן דעו לכם בחורים, אמר המשגיח זצ"ל, שאסור להתבייש מפני המלעיגים עליכם, אלא תחזרו על התפילה.
בגמר השיחה יצא אחד הבחורים מהיכל הישיבה והרהר בליבו שדבריו של המשגיח היו פשוטים ולא היה צורך להקדיש להם שיחה מיוחדת…
עברו למעלה משלושים שנה מאז אותה שיחה מוסרית, והבחור ההוא הפך לאחד מראשי הישיבות החשובות באמריקה. בעת ההספד שנערך בראש חודש כסלו תש"ס להגה"צ רבי נתן וכטפויגל זצ"ל מנהלה הרוחני של ישיבת לייקווד, נקרא אותו ראש ישיבה אחר כבוד להספיד את המשגיח. כיוון שהישיבה ההיא ממוקמת הרחק מליקווד, התכונן ראש הישיבה להגיע להספד בטיסה.
לפני הזמן המיועד לטיסה, אליה הצטרפו רבים מבני הישיבה, התפלל מנחה בישיבתו, כשהרכב שהיה אמור להובילו לשדה התעופה כבר עמד מוכן בחוץ. ראש הישיבה עומד בתפילתו, והנה גילה כי שכח לומר יעלה ויבוא… לפתע פתאום עלתה בזכרונו השיחה ההיא של המשגיח, והוא ראה עד כמה צדקו דבריו. שהרי עכשיו הוא נאלץ להתבזות לפני ציבור גדול שהמתין לו כדי להגיע לטיסה בנמל התעופה, והלא יראו כולם שהוא עומד ומתפלל שוב שמונה עשרה.
כתלמידו של הגר"מ רימר זצ"ל לא עשה ראש הישיבה חשבונות כאלה בנפשו, ונעמד להתפלל שמונה עשרה בשנית. יתירה מכך: הוא סיפר לכל הנוכחים דברים כהוויתם, תוך שהוא חוזר על דבריו של המשגיח.
מעשה זה סיפר הגר"י זילברשטיין שליט"א (מובא בספר 'טובך יביעו'), והוסיף ואמר: "לכאורה, מדוע נאלץ ראש הישיבה להתפלל שנית בהיכל הישיבה? הלא עמדו בפניו דרכים שונות שבאמצעותן יכול היה להימלט מאותה בושה וכלימה, כמו למשל להתפלל במונית בדרך לשדה התעופה, שבכך יוצאים ידי חובת תפילה. ומי אמר לו לבזות עצמו בעיני תלמידיו? כשסיפרתי את הדברים לגיסי הגר"ח קנייבסקי אמר לי, שבוודאי עשה טוב בכך שבייש את עצמו, והביא כראייה את הגמרא סוטה דף ל"ב עמוד ב' האומרת שכדאי וכדאי לו לאדם שיבייש את עצמו כדי שבכך יתכפר חטאו".