השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מה הטעם שאדם יכול לקנות שביתה ע"י דיבור במקום שאינו יכול להגיע אליו בהליכה בינונית לפני כניסת השבת? • האם קנה שביתה אפילו שלא יגיע היום לאותו מקום? • ומה דין באופן שלא הגדיר באיזה מקום בדיוק באילן הוא רוצה לקנות שביתה? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימנים ת"ט סעיף י"א במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה
בארנו עד כעת, שאדם שרוצה שיהיו לו אלפים אמה נוספים, יש לו שתי אפשרויות לעשות זאת, אפשרות א', ע"י שמניח עירוב תחומין בסוף אלפיים אמה מהעיר או מהמקום בו היא נמצא בכניסת השבת, ומניח מזון ב' סעודות, אפשרות ב', ע"י שמגיע בגופו לסוף התחום, ושוהה שם בבין השמשות, וע"י כך, רואים כמו שהוא גר במקום בו הוא נמצא בבין השמשות, והוא מקבל אלפיים אמה נוספים.
ישנה אפשרות נוספת לקנות שביתה, והיא, ע"י דיבור בלבד, כלומר, אדם שנמצא בדרך בער"ש, והוא רוצה לקנות שביתה במקום מסוים, ועדיין לא הגיע לאותו מקום, יכול לומר, אני רוצה לקנות שביתה שם במקום מסוים תחת האילן או ליד הגדר, וקונה שביתה ע"י אמירתו בלבד, ומודדים לו משם אלפיים אמה לכל רוח, וכל זה בתנאי שהמקום שבו הוא רוצה לקנות שביתה, לא יהיה רחוק מהמקום בו הוא נמצא יותר מאלפיים אמה, וכגון שאמר, שביתתי בעיקרו של האילן, ומכאן ועד עיקרו אין יותר מאלפיים, ואע"פ שהוא לא יכול להגיע לשם בהילוך בינוני אא"כ הוא ירוץ, מכיוון שבריצה הוא יכול להגיע לשם, קונה שם שביתה, ואע"פ שלא יגיע לשם מבעוד יום, ואע"פ שהוא נשאר כאן, ורק מחר ילך לשם, קונה שם שביתה, אבל אם אין לו אפשרות בכלל להגיע לשם מבעו"י גם ע"י ריצה, לא קנה שם שביתה, ולא יזוז ממקומו, שהרי עקר דעתו מכאן, וגם שם לא קנה, ואומר המ"ב, שכל זה קולא מיוחדת למי שבא בדרך.
אומר המ"ב, שזה לא בדיוק אלפיים, אלא אלפיים וארבע אמות, כי בנוסף לאלפיים, יש את מקום השביתה שנותנים לכל מי שקונה שביתה, אבל אילן שחלקו בתוך אלפיים מהמקום בו הוא נמצא עכשיו בכניסת שבת, וחלק מהאילן חוץ לאלפיים אמה, לא קנה שביתה, שמא התכוון לקנות שביתה בחלק הרחוק יותר של האילן שהוא מחוץ לאלפיים, ושם לא קנה שביתה, כי אין לו אפשרות להגיע לשם,
אילן שכולו עומד בתוך האלפיים, אבל הוא לא הגדיר באיזה מקום בדיוק הוא רוצה לקנות שביתה תחת האילן, האם בחלקו החיצוני, או בחלקו הפנימי, האם בחלק הקרוב אליו, או בחלק הרחוק ממנו, באופן כזה, אנחנו מחמירים עליו, ולא מודדים את האילן, דהיינו, כאשר נותנים לו אלפיים אמה נוספים, נותנים לו מתחילת האילן, כי אולי שם הוא רצה לקנות שביתה, אבל אם האילן רחב כ' אמה, לא ניתן לו עוד כ' אמה לאחוריו, כי אולי הוא רצה לקנות שביתה בחלקו הקדמי של האילן, דהיינו בחלקו הרחוק, ממילא, אם האילן נמצא בתוך אלפיים, ולא הגדיר באיזה חלק מהאילן הוא רוצה לקנות שביתה, הדין הוא, שלחומרא אנחנו צריכים לחשוש תמיד, ולתת לו פחות, וצריך למדוד את האלפיים אמה הנוספים שרוצים לתת לו, מהחלק הקרוב אליו, כי אולי בו הוא רצה לקנות שביתה, ואם הנושא הוא האם הוא יכול לזוז אחורה, מודדים מהחלק הרחוק יותר של האילן.
כל זה היא שיטת השו"ע, אבל הרמב"ם חולק וסובר, שבמקרה כזה שאדם לא הגדיר את הד' אמות שתחת האילן, הדין הוא, שהוא לא קנה שביתה תחת האילן, ומקבל את השביתה במקומו, וכן אם הוא לא קונה תחת האילן, כגון שהאילן מחוץ לאלפיים, הוא קונה שביתה במקומו, נמצא שהרמב"ם חולק על השו"ע בשני דברים, אחד לחומרא ואחד לקולא, שלשיטתו צריך לייחד ד' אמות תחת האילן, ואם לא ייחד ד' אמות הוא לא קונה שביתה תחת האילן בכל מקרה, ולהשו"ע לא צריך לייחד ד' אמות, אלא מספיק שאומר תחת האילן, ולהרמב"ם, אם הוא לא קונה תחת האילן כגון שהאילן חוץ לאלפיים, הוא קונה במקומו, ולהשו"ע אם לא קונה תחת האילן הוא גם לא קונה במקומו, כי במקומו הוא לא רצה לקנות, ותחת האילן הוא לא הצליח לקנות, ממילא אין לו אלא ד' אמות בלבד.
צריך שיהיו ד' אמות, ואם בתוך ז' אמות הוא התכוון לקנות שביתה, יש שם אמה אחת שבה הוא ודאי קנה שביתה, ואז הוא קונה שביתה תחת האילן.