בספר מנהגי הגר"א להגר"מ שטרנבוך שליט"א כתב בהקדמה הוראה ועצה טובה שאמר לו הגאון מטשעבין הגה"צ רבי דב בעריש (בן רבי יעקב) מטשעבין זי"ע בענין הדפסת ספרים לאחר שהביא לו את ה'מועדים וזמנים' שהדפיס. והיא הוראה כללית בענין עסק בצרכי ציבור.
וכה שח לו: ידוע, שעל כל ספר יש מבקרים, חלק מהם מאשרים וחלק מתלוננים. כשהדפסתי את דובב מישרים חלק ראשון בפולין, אחד טען שאני מביא מעט מדי מדברי האחרונים, השני טען שאני מתפשט בעיקר בפלפולים ולא בדבר הלכה למעשה, הרי זה ספר שו"ת וצריך להיות בעיקר בהלכה, השלישי טען שצ"ל יותר עומק. לקחתי את כל ארבע הטענות והנחתי אותם בצד, ולא השבתי לאחד מהם תשובה. ואח"כ קיבלתי מכתב מאחד הטעונים שהיה גדול בישראל, בצעקה 'היתכן שאיני משיב לו תשובה על טענותיו'
השבתי לו, הרי מספר האנשים הכשרים שבכלל ישראל נמנים למאות אלפים. ואני לא הדפסתי 'דובב מישרים' מאות אלפי עותקים. רק מהדורה של אלף עותקים. אם אין מוצא חן בעיניכם הרי שהספר מיועד לאלף אחרים ולא לכם. כי אם היה הספר מיועד לכל כלל ישראל הרי הייתי מדפיס חצי מיליון עותקים מזה לכל יהודי, כמו משה רבינו שציווה לכתוב חומש לכל יהודי, וכן המשניות של רבינו הקדוש, והש"ס של רב אשי ותוס' של רבינו תם וכו', אלו מיועדים לכל ישראל. אך הספר שלי מיועד רק לאנשים מסוימים.
והיא עצה טובה שלא יחשוב המוציא ספרים שכל כלל ישראל יאשרו את ספרו, כי אם נדמה לו כך, אח"כ כשמתחילות ההערות הוא נופל לחלישות הדעת. לכן צריך לדעת שזה נכתב רק לאנשים מסוימים, וכן כל העוסק בצרכי ציבור, אם אחד הגיב בביטול על מעשיו והשתדלותו, לא יכנסו בלבו דבריהם. לכן איני מגיב על ההערות.
ובכך אמר להגר"מ שטרנבוך, דע לך, אחר שהדפסת מועדים וזמנים, הגם שזה ספר נאה מאוד, אל תחשוב שכל כלל ישראל ימחאו לך כף, תדע מראש שיבואו מבקרים ומגיהים, אל תשיב להם, אלא תאמר להם שלא כתבת הספר עבורם, רק לאנשים מסוימים. אם קנית את הספר בטעות, תן את זה לאיש אחר, אולי השני כן ייהנה מזה הספר.
(מתוך עלון 'ממשקה ישראל' חשון ע"ט )