יום ראשון י' באדר ב' תשע"ט
התרת מבוי על ידי הנחת 'קוֹרָה' בקצהו
'מבוי' המוקף במחיצות משלושה צדדים, כגון במערב, צפון ודרום, ופרוץ במזרח – ניתן להתירו על ידי התקנת 'קוֹרָה' בקצה המזרחי, כדוגמת תקרה לקצה המבוי, אשר מהווה 'הֵיכֶּר' לכך שמקום זה הוא רשות היחיד; ובכך נמנע החשש שמתוך הטלטול במבוי יבואו לטלטל גם ברשות הרבים, או להעביר חפצים ממנו לרשות הרבים, ולהיפך.
ואין הקורה כשֵׁרה אלא כשמונחת בחלל המבוי – בין שראשיהָ מונחים על גבי מחיצות המבוי, הצפונית והדרומית, ובין שמונחים על דבר אחר. אבל אם הניח את הקורה מחוץ למבוי – וכגון שחיבר אותה מבחוץ לעובי המחיצות, הצפונית והדרומית – אף אם אין כל מרווח בינהּ למחיצות המבוי, הריהי פסולה, כיון שהקורה היא כעין תקרה, ואין דרך להניח תקרה אלא על גבי חלל המבוי.
[שו"ע שסג, יד, משנ"ב מט-נא, וביה"ל ד"ה על; ביאורים ומוספים דרשו, 43-44; וראה משנ"ב שם, סז]
'קוֹרה' מעוּגלת – האם מתירה את המבוי?
בהמשך לאמוּר: 'קוֹרָה שעמדה מאליה', כלומר, שלא הונחה בקצה המבוי לשֵׁם התרתו, אלא למטרה אחרת, וכגון לחיזוק המחיצות – אף אם לפני כניסת השבת נקבע כי היא תשַׁמש להתרת המבוי, הריהי פסולה; משום שבאופן זה אינה מהווה 'הֵיכֶּר' שהמקום הוא רשות היחיד (ראה לעיל).
ויש אומרים שמטעם זה גם אם רוחב הקורה הוא ארבעה טפחים או יותר, פסולה; אולם, אם הקורה חזקה וראויה להחזיק תקרה רגילה המורכבת מטיט וכו' – יש מהראשונים שכתב (בנוגע לעניָן אחֵר) שאף אם אינה נדונה כהיכר, היא נחשבת כמחיצה מדין 'פי תקרה יורד וסותם' ומתירה את המבוי; ועל פי דבריו – יש אומרים שגם קורה שעמדה מאליה ורוחבה ארבעה טפחים מתירה את המבוי, ויש שהסתפק בדבר. וקורה העומדת בשיפוע, וקורה מעוּגלת – לא נאמר בהן דין 'פי תקרה'.
[שו"ע שסג, טו, משנ"ב נג-נד, וביה"ל ד"ה פסולה; ביאורים ומוספים דרשו, 44, 46 ו־47]
'לֶחי' שאורכו ארבע אמות – היכן צריך להעמידו?
'מבוי' המוקף במחיצות משלושה צדדים, כגון במערב, צפון ודרום, ופרוץ במזרח – ניתן להתירו על ידי העמדת 'לֶחיק במחיצה הצפונית (או הדרומית) בשווה לקצה המחיצה, וכן ניתן להעמיד את הלחי באופן שבולט מעט מחוץ למבוי; וכן ניתן להניחו בקו ההמשך של המחיצה הצפונית, אך באופן זה צריך שעוביו יהיה פחות מעובי המחיצה הצפונית, כדי שיהיה ניכר שהוא משמש כלחי, ולא כהמשך המחיצה.
ולחי שאורכו ממזרח למערב הוא ארבע אמות או יותר, והעמידוהו באופן שאינו בולט החוצה מעבר למחיצה הצפונית, או שהעמידוהו בקו ההמשך של המחיצה הצפונית – פסול; משום שהוא נחשב כחלק מעובי המחיצה הצפונית, או כהֶמְשֵׁכָהּ. אך אם אורך הלחי ממזרח למערב הוא פחות מארבע אמות, אף אם מצפון לדרום יש בו יותר מארבע אמות – הריהו כשֵׁר.
[שו"ע שסג, יג, ומשנ"ב מד, מה, מז ו־מח; ביאורים ומוספים דרשו, 40-41]