האם צריך לנהוג קדושה בשרידים של בית כנסת ישן?
האם מותר להיכנס לבית הכנסת ללא כיפה?
ומדוע אסור להיכנס לבית הכנסת עם סכין?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן קנ"א סעיף ו'
– דיני קדושת בית הכנסת –
להיכנס בהם במקלו | להיכנס בהם בסכין מגולה | באיזה אופן מותר להיכנס בהם בסכין? | להיכנס בראש מגולה | יריקה בהם | קינוח טיט ונקיון בגדיו קודם שנכנס | כיבודם וריבוצם | מנהג הדלקת נרות בהם | מתי צריך להדליק הנרות? | בהכנ"ס שחרב איך צריך לנהוג בו? | מה הדין כשיש לציבור בהכנ"ס אחר?
מותר להיכנס לבהכנ"ס במקלו בתרמילו ובאפונדתו, והחידוש בזה הוא, דהרי מבואר בגמ', שלהר הבית אסור להיכנס בדברים הללו, וקמ"ל שלבהכנ"ס מותר, ומבואר עוד, שיש מי שאוסר להיכנס לבהכנ"ס בסכין ארוכה, ומבאר המ"ב, כיון שבהכנ"ס זה מקום שמאריך את חייו של האדם, והסכין מקצר את חייו, ולכן זה שני דברים שלא מסתדרים יחד, ויש דעה שסוברת, שכל האיסור הוא בסכין מגולה, אבל כשהיא מכוסה אין איסור, ואומר הבה"ל, דה"מ כשמכניסה לצורך אחר, אבל כאשר מכניס את הסכין לצורך אכילה, מותר, אבל יש בעיה שאסור לאכול בבהכנ"ס, וא"כ היכי משכחת לה שאדם יכניס סכין לבהכנ"ס לצורך אכילה, אלא י"ל שמדובר בתלמידי חכמים שהותר להם לאכול בבהכנ"ס.
אסור להכנס לבהכנ"ס בראש מגולה, ולכאו' מה החידוש בזה וכי ברחוב מותר להסתובב בראש מגולה? מבאר הבה"ל, שאפילו באותם מקומות שנוהגים ללכת לפני שרים ואנשים חשובים בראש מגולה, ובאותם מקומות מותר ללכת גם ברחוב בלא כיסוי ראש, אבל בבהכנ"ס אסור בכל גווני.
סעיף ז'
מותר לרוק בבהכנ"ס, ומדגיש המ"ב, שלא יעשה זאת בשעת תפילת שמו"ע, ובלבד שישפשף את הרוק ברגליו, או שיש שם גמי שאז ירוק לתוכו והרוק אינו נראה.
סעיף ח'
לפני שאדם נכנס להתפלל, ראוי שיקנח את רגליו מהטיט שעל גביהם, שאין זה כבוד התפילה, וכן אין זה כבוד התפילה להתפלל באופן שיש לכלוך על בגדיו.
סעיף ט'
נוהגים בבהכנ"ס כבוד, לכבדם ולרבצן, כיבוד – ניקוי. ריבוץ – זריקת מים ע"ג הקרקע.
נוהגים להדליק בהם נרות לכבדן, והמ"ב אומר, שמדליקים את הנרות לפני שאנשים נכנסים, כי הרי השכינה באה לבהכנ"ס לפני האנשים, דכל מקום שיש עשרה שמתפללים, השכינה מקדימה ובאה, ולכן צריך להקדים את הדלקת הנרות לפני שהאנשים נכנסים, ואומר המ"ב, שכך גם היה בבית המקדש, שהדליקו את המנורה בבוקר לפני שאנשים נכנסו להר הבית.
סעיף י'
בהכנ"ס שחרב, אסור לנהוג בו מנהג בזיון, והמ"ב אומר, שזה נלמד מן הפסוק "והשמותי את מקדשיכם", אע"פ שהם שוממים קדושתם עליהם, וכיבוד וריבוץ לא שייך בהם כשהם כך, אבל עשבים שעלו בהם, מותר לתולשם אבל להניחם במקומם כדי שאנשים יראו, ויתעוררו לתרום ולשקם את בהכנ"ס, ואומר המ"ב, שלפי"ז אם הציבור קנה בהכנ"ס אחר, אז אין עניין להשאיר שם את העשבים, אלא צריך לעשות גדר סביב בהכנ"ס, כדי שלא יבואו לזלזל בקדושתו גם אחרי שהוא חרב, אבל אין עניין שהעשבים ישארו שם, כי יש לציבור מקום אחר, וא"צ לעורר את לב האנשים לשקם את בהכנ"ס.