יום חמישי ט' באדר א' תשע"ט
מהו סדר הקמת עיר: בתי מגורים ואחר כך חומה או להיפך?
כפי שלמדנו, שטח שגודלו יותר מ'בית סאתיים', והוא 'מוקף לדירה' (ראה תקציר לאתמול, ולהלן) – מותר לטלטל בתוכו בשבת. ואין ההיתר אלא כאשר בעת הקפת השטח כבר היה קיים בו בית מגורים, ואף כבר פתחו לתוכו פתח מתוך בית המגורים.
אבל שטח שהוקף תחילה, ולאחר מכן בנו בתוכו בית מגורים, אינו נחשב כמוקף לדירה, אף אם פתחו אליו פתח מהבית. וכן להיפך, שטח הצמוד לבית מגורים, שהקיפוהו לאחר שנבנה הבית, אך לא פתחו אליו פתח מהבית – אינו נחשב כמוקף לדירה.
וחומת עיר – נחשב כל השטח שבתוך היקפהּ כמוקף לדירה, כיון שבדרך כלל בונים את הבתים ואחר כך מקיפים אותם; אלא אם כן ידוע שנעשה אחרת.
[שו"ע שנח, א, ומשנ"ב יג, יד ו־יח]
בבית הכנסת נבנה היכל ענק במיוחד – היתכן שאסור לטלטל בתוכו סידורים?
בהמשך לאמוּר: היכל בית כנסת ששטחו יותר מ'בית סאתיים' – מציאות נדירה, כמובן, הקיימת רק בבתי כנסת גדולים במיוחד – נחלקו האחרונים אם השימוש בו לתפילה נחשב כשימוש של 'דירה', ומותר לטלטל בתוכו, או שנחשב כאינו 'מוקף לדירה'. ואם בית הכנסת עומד בשטח שהוא עצמו מוקף לדירה, לכל הדעות נחשב כחלק מההיקף ודינו כמוֹתו, ומותר לטלטל בתוכו.
ומחסן המכיל חפצים המשמשים את האדם לצורכי דירתו, אך לא פתוח אליו פתח ממקום הדירה – אינו נחשב כמוקף לדירה, כיון שעצם הנחתם במחסן זה מוכיחה שלא נועדו לשימוש תכוף, וממילא אין זה שימוש של 'דירה'.
[ביה"ל שנח, א, ד"ה לדירה; ביאורים ומוספים דרשו, 2]
צריף שמירה באתר עבודה – האם נחשב תמיד כרשות היחיד?
בהמשך לאמוּר: סככה, או צריף, המיועדים לשימושו של שומר המופקד על שמירת שטחים חקלאיים, אתרי עבודה, וכדומה, ושטחם גדול מ'בית סאתיים' – כיון שהשומר אינו משתמש בו מסיבה רגילה של דיור, אלא מחמת הצורך בשמירת השטח שלפניו, אין שימוש זה נחשב ל'דירה' לעניין ההלכה הנ"ל של 'מוקף לדירה'.
ויש אומרים שאם השומר נמצא שם בימים ובלילות – דינו כדירה. ואם אינו הולך כלל ללון בבית אחר, והצריף משמש כדירתו לכל דבר – יש אומרים שאף לדעה הראשונה נחשב כמוקף לדירה, ויש חולקים.
ושטח המוקף לצורך דירת בעלי חיים – יש אומרים שאינו נחשב כמוקף לדירה; ויש שנראה מדבריהם שנחשב כמוקף לדירה.
[ביה"ל ד"ה לדירה; ביאורים ומוספים דרשו, 3, וראה שם, 9]