צלחת שהניחו עליה נרות – האם מותרת בטלטול לאחר שכבו הנרות?

הדף היומי בהלכה א' בטבת - סימן רע"ט- סעיף א'- סוף סעיף ב'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



כמה עצות לטלטל בהיתר נר שכבה

האם מותר לומר לגוי לטלטל נר שכבה? ומה הדין כאשר הדליק נר לחולה והבריא החולה, האם מותר לטלטל הנר?  שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן רע"ט סעיף ג' –  סעיף ה' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

למדנו בשיעור הקודם שנר שהדליקו בו נרות שבת ('נר' הכוונה היא לכלי שבו מונח השמן שבתוכו מונחת הפתילה שאותה מדליקים)  אסור לטלטל אותו אפילו לאחר שהנר כבה, והטעם, כיוון שבבין השמשות הכלי היה 'בסיס לדבר האסור', שהרי הכלי היה בסיס לשלהבת, ו'מיגו דאתקצאי לבהשמ"ש אתקצאי לכולא יומא'.

בסעיף ג' השו"ע מביא, שיש לכאורה עיצה שיהיה מותר לטלטל את הכלי לאחר שהשלהבת כבתה, וזה ע"י שיניחו ככר ע"ג הכלי בער"ש, שהרי כל האיסור לטלטל את המנורה הוא משום שזה נעשה בסיס לדבר האסור דהיינו לשלהבת, אבל כאשר יניחו ככר והוא יותר חשוב מהשלהבת, נמצא שהכלי הוא בסיס לאיסור ולהיתר, וכשההיתר חשוב יותר, זה נידון כבסיס לדבר המותר, ומותר לטלטל אותו, אבל השו"ע אומר שאין לסמוך על ההיתר הזה, ומבאר המשנה ברורה שהטעם הוא, כיוון שמנורה היא תמיד בסיס לשלהבת והיא עשויה לכך, ולכן לא משנה מה יניח עליה, תמיד יהיה אסור.

בסעיף ד' מבואר, שיש עיצה נוספת לטלטל את הנר לאחר שכבתה השלהבת, והיא, ע"י תנאי, דהיינו, אם התנה מער"ש על הנר הזה שיטלטל אותו לאחר שיכבה, מותר לטלטלו לאחר שכבה, במשנה ברורה מוסיף, שכיוון שהדרך של הנר להיכבות, לכן תנאי מועיל, ורק במוקצה כזה מועיל תנאי, וי"א שלא מועיל תנאי, וכך נוהגים במדינות אלו.

אמנם לא נוהגים לסמוך על תנאי, אבל נוהגים להקל שמותר לומר לגוי שיטלטל את הנר, דהיינו את הכלי שבתוכו הייתה מונחת הפתילה עם השלהבת לאחר שכבה, והמשנה ברורה אומר, שיש כאן שילוב של שני דברים, גם אמירה לעכו"ם, ובלאו הכי לשיטה הראשונה תנאי מועיל, אז אנחנו סומכים להקל שתנאי מועיל לגבי להתיר לגוי לטלטל, והרמ"א מוסיף יותר מזה, שא"צ תנאי מפורש, אלא עצם זה שהמנהג לטלטל אותו ע"י גוי, זה כמו שהתנה.

בסעיף ה' מבואר, ש'אין מוקצה לחצי שבת', דהיינו, אדם שהדליק נר בשבת עצמה כגון לצורך חולה במקום פיקו"נ, או ששגג והדליק, והנר כבה, מותר לו לטלטלו, כיוון ש'אין מוקצה לחצי שבת', ובכניסת שבת הכלי לא היה בסיס, ובמשך השבת הוא נהיה 'לא בסיס', אע"פ שבאמצע היה פרק זמן שהוא היה בסיס למוקצה, 'אין מוקצה לחצי שבת'.

יש בזה דוגמא יותר מחודשת, אדם שהדליק נר בער"ש לצורך חולה, ואח"כ הוא הבריא, מותר לו לטלטל הנר לאחר שכבה, כיוון שהדלקה זו הייתה לצורך חול ממילא הנר לא הוקצה אף פעם לטלטול, שהרי תמיד חשב לטלטלו לצורך החולה, ולא שייך בזה 'מיגו דאתקצאי בין השמשות אתקצאי לכולי יומא'.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים