צידת יונים וציפורים ביום טוב

כ' תמוז תש"פ - סימן תצ"ז- סעיף ח'- סעיף י"א
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

מדוע אסור לצוד ביום טוב יוני שובך גדולים?מה הטעם שמותר לצוד ביום טוב יוני שובך קטנים ואילו עופרים שנולדו בפרדס אסור לצוד? מהו 'זימון' המתיר צידת יוני שובך קטנים?וכיצד עושים את הזימון? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תצ"ז סעיפים  ח' – י"א במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

אומר השו"ע, עופרים שנולדו בפרדס, ועדיין הם קטנים שאינם צריכים צידה, מותרים בלי זימון, דהיינו, לא צריך להכין אותם, ומבאר המ"ב, שמדובר בפרדס גדור ושמור, שהעופרים אינם יכולים לצאת משם, ובתוכו הם ניצודים, וטעם הדבר שאינם מוקצה, הוא כיוון שדעתו עליהם, ולכן אינם צריכים זימון.

כל זה דווקא כאשר אותו פרדס הוא סמוך לעיר בתוך שבעים אמה וד' טפחים, ודעתו עליו, שכיוון שהמקום קרוב והוא רואה אותם תמיד, הוא לא מסיח דעתו מהם אפילו בסתמא, אבל אם הפרדס אינו סמוך, אם הזמינם, מותר, ואם לאו, אסור, וכל זה לגבי העופרים, אבל לגבי האם, היא מחוסרת צידה, כיוון שהפרדס הוא מספיק גדול בשביל שביחס לאם הפרדס ייחשב כמי שהאם מחוסרת צידה בתוכו, וכיוון שכך, האם אסורה, ואפילו אם היא ניצודה מאליה ביו"ט, אסור משום מוקצה, כיוון שהזמנתו מבעוד יום לא חלה, שהרי האם מחוסרת צידה.

יוני שובך, ויוני עלייה, וציפורים שקוננו בטפיחים (דהיינו, כלי חרס עבים וקטנים לקנן בהם העופות) אסור לצוד אותם, ומבואר במ"ב, שמדובר בעופות כאלו, שבמשך היום הם עפים בשדות, ובלילה הם חוזרים ללון באותם מקומות, ומכיוון שאין מזונותיהם על בעה"ב, הם נשמטים ובורחים מאנשים, והם מחוסרים צידה, ולכן אסור לצוד אותם, וגם זימון לא יועיל להם, כיוון שהם לא רגילים בבית.

כל זה בגדולים, אבל קטנים שאינם מפריחים אלא מדדים, מותר לצוד אותם, כיוון שאינם מחוסרים צידה, אבל זימון הם צריכים, שואל המ"ב, מה בינם לבין עופרים דלעיל שמבואר, שאם העופרים מחוסרים צידה, הם גם לא מוקצה, ואילו כאן כתוב שמותר לצוד אותם, אבל הם צריכים זימון, וצריך לייחד אותם ולהזמין אותם מבעוד יום כדי שלא ייחשבו כמוקצה? מבאר המ"ב, שהעוף יכול לדדות ולהתרחק מחוץ לקן, אבל העופרים הם כאן ואינם יכולים להתרחק, ולכן זימון מועיל להם.

אופן הזימון של העופות הוא בכך שאומר, 'זה וזה אני נוטל למחר', ואינו צריך לנענע אותם, ואומר המ"ב, שלא כמו בית שמאי הסוברים שצריך לעשות מעשה ולנענע את הקן, וכ"ש אם אוחז את היונים בידיים שזה ודאי מועיל לפי שיטתם, אלא אנחנו לא סוברים כך, ואנחנו סוברים שלא צריך מעשה, אבל צריך ייחוד מפורש, אבל אם אמר, 'מכאן אני נוטל למחר', לא מועיל, אלא צריך שיתייחס ליונים מסוימים, והטעם מבאר המ"ב, שאם יאמר 'מכאן אני נוטל', כיוון שיכול להיות שהוא ייטול יונים, והם לא ימצאו חן בעיניו כגון שהם כחושים, וירצה יונים אחרים, נמצא שטלטל מוקצה שלא לצורך, ולכן צריך להתייחס ליונים מסוימים, שדווקא אותם הוא נוטל, וזה נחשב להזמנה.

אם זימן כל השובך והוא צריך רק זוג אחד, אינו מועיל, ומאותה סיבה דלעיל, כי אם הוא צריך רק זוג אחד, נמצא א"כ שהוא יוציא זוג אחד, והוא עלול להתחרט עליו וליטול זוג אחר, ונמצא שהוא טלטל את הזוג הראשון באיסור, אבל אם יכול להיות שהוא יצטרך את כל השובך, הזמנה מועילה, כיוון שהוא ייחד את כל היונים שבשובך.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן