מה החילוק בין צידת דגים ביו"ט מבריכות המוקפות במחיצות לבין צידת בעלי חיים ממקום המוקף מחיצות? • מדוע אסור לצוד דגים מהנהרות ביו"ט? • וכיצד נוהגים העולם בעניין נתינת מזונות לפני בעלי חיים שאינם מחוסרים צידה? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תצ"ז סעיפים א' – ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אומר השו"ע, אין צדין דגים מן הביברים, ומבאר המ"ב, שמדובר בבריכות של מים שמוקפות בארבע מחיצות מארבע הרוחות, ואומר המ"ב, שהדבר פשוט, שאסור לצוד דגים מן הנהר, שהרי צידה היא מלאכה שאסורה ביו"ט, והחידוש הוא, שאפילו מבריכות מים המוקפות במחיצות, ואפילו במקומות שהביבר אינו מוגדר כמחוסר צידה, שאם היו בתוכו בעלי חיים, היה מותר לצוד אותם, והם לא נחשבים כמחוסרים צידה, ולא צריך לומר 'הבא מצודה ונצודנו', זה הכל כאשר מדובר בבעלי חיים, אבל דגים, כיוון שהם מכוסים מהעין, וכן יש שם חורים וסדקים שבהם הם יכולים להתחבאות, הם נחשבים כמחוסרים צידה, ולכן אסור לצוד דגים מן הביברים אע"פ שהביברים קטנים, ומביא המ"ב מהמג"א, שאם המים צלולים, הם לא נחשבים כמחוסרים צידה, כיוון שרואים את הדגים, ובכ"ז מביא המ"ב, יש מהאחרונים שסוברים, שעכ"פ מטעם מוקצה אסור לצוד אותם.
אומר השו"ע, 'דגים עופות חיה שהם מוקצה, אין משקין אותן ביו"ט ואין נותנין לפניהם מזונות שמא יבוא ליקח מהם', ומדקדק המ"ב מלשונו של השו"ע, שטעם הדין הוא, משום שהם מוקצים, וחוששים שמא יבוא לקחת מהם ולאכול אותם, והם אסורים גם בטלטול, משמע, שאם מדובר בבעלי חיים שאינם מוקצה, אע"פ שהם מחוסרים צידה, אין לחשוש משום איסור צידה, ומביא המ"ב, שזה סותר למה שכתוב לקמן בסעיף ז', שמבואר שם, שכל שאין מחוסרים צידה, מותר לתת לפניהם מזונות, ואילו כאן כתוב, שגם כאשר הם לא מחוסרים צידה, אבל אם יש בהם בעיה של מוקצה כגון, אווז ותרנגולת העומדת לגדל ביצים, אסור להשקות אותם ולתת לפניהם מזונות, שמא יבוא לאכול מהם ביו"ט, אבל לפי מה שכתוב בסעיף ז', הסיבה שזה אסור היא, שמא יבוא לצוד, ונפק"מ, בבעלי חיים שהם מוקצה, אבל אינם מחוסרים צידה, ואומר המ"ב, בשם הפר"ח, שנוהגים העולם כפי שכתוב בסעיף ז', שהעיקר תלוי, האם הם מחוסרים צידה או לא, אבל אם אינם מחוסרים צידה, אע"פ שהם מוקצה, הדין הוא, שמותר לתת לפניהם מזונות ולהשקות אותם.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א