מדוע אדם שלא כיוון בברכת אבות אינו חוזר לראש התפילה ?
כיצד ינהג אדם שאינו יכול לכוון בכל תפילת שמונה עשרה? │ ומה דעת החזו"א בעניין אדם שסיים ברכת 'מגן אברהם' ונזכר שלא כיוון בברכה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תפילה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א' סימן ק' – סימן ק"א סעיף א']
לסדר בראשו את התפילות שאינם מצויות
כתוב בשולחן ערוך, שאדם שמתפלל תפילה שאינה מצויה, כגון, תפילה של מועדים, מוסף של ראש חודש, יעלה ויבוא, על הניסים של חנוכה או פורים, ואפילו קידוש לבנה שהוא פעם בחודש, הדין הוא, שמכיוון שתפילות אלו אינם מצויות, לפני שהוא מתפלל, הוא צריך לסדר לעצמו בראש את התפילה שהוא עומד להתפלל, כדי שלא יתבלבל ולא יטעה בתפילתו, וכתוב ברמ"א, שאם הוא מתפלל מתוך סידור, אין בזה קפידא, וכתוב במשנה ברורה, שעל כל פנים לפחות את התפילה הראשונה שהוא מתפלל, כגון, על הניסים, יתפלל מתוך סידור, ואז הוא פטור מלסדר לעצמו את תפילתו.
כוונת המילים בתפילת שמונה עשרה
לכתחילה צריך אדם לכוון בכל תפילת שמונה עשרה את פירוש המילים שמוציא מפיו, ואומר המשנה ברורה, שאם אינו יכול לכוון בכל תפילת שמונה עשרה, יכוון את הסיום של כל ברכה וברכה מברכות שמונה עשרה, אבל הברכה הראשונה של שמונה עשרה שהיא ברכת אבות, הכוונה בה מעכבת את התפילה, משום שהוא סידור שבחו של מקום, ולא ראוי שיפנה לבבו אז לדברים אחרים, ומביא המשנה ברורה שיש אומרים שגם בברכת מודים צריך לכוון לכתחילה כמו ברכת אבות, והכוונה בברכת אבות מעכבת עד כדי כך, שאדם שהתפלל שמונה עשרה ולא כיוון בברכה ראשונה, לא יצא ידי חובת תפילה, וצריך לחזור שוב ולהתפלל, ומביא הרמ"א, שהיום לא נוהגים לחזור שוב באופן כזה, משום שחוששים, שכשם שבפעם הראשונה הוא לא כיוון, גם בפעם השנייה הוא לא יכוון, ולא יועיל שיתפלל פעם נוספת, וכתוב במשנה ברורה בשם החיים אדם, שאדם שלא כיוון בברכת אבות, ולפני שאמר 'מגן אברהם' נזכר שלא כיוון באבות, יחזור שוב ויתפלל מתחילת ברכת אבות, דהיינו מ'אלקי אברהם', ומובא בהערות למשנה ברורה 'דרשו' בשם החזון איש, שאדם שסיים ברכת 'מגן אברהם', ונזכר שלא כיוון בברכת אבות, יהרהר בליבו את כוונת המילים, וזה מועיל, אבל לא משמע כך מהמשנה ברורה, אלא צריך לחזור שוב מ'אלקי אברהם', וכנ"ל.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א