נטילת ידיים בנוזלים שונים
* יש אומרים ש'מֵי פֵּירוֹת', דהיינו מיצי הפירות, כשֵׁרים לנטילת ידיים. ואין להקל בכך אלא בשעת הדחק, ויש ליטול ללא ברכה, וכשיתאפשר – יש ליטול במים.
* יש מהראשונים שסוברים שבשעת הדחק ניתן ליטול ידיים ביין, ומהם שסוברים שניתן להקל רק ביין לבן, הדומה למים, ולא ביין אדום, אולם למעשה אין להקל כדעה זו כלל.
* לנטילת ידיים נדרשת כמות של רביעית (86.4-150 מ"ל, לשיטות השונות) מים. וכתבו ראשונים שהטעם לכך הוא מפני ששיערו חכמים כי כמות זו מכסה את מקום הנטילה ביד כנדרש.
שיעור 'רביעית' לנטילת ידיים
* לנטילת ידיים נדרשת כמות של רביעית מים. רביעית זו צריכה להיות מכונסת כולה בכלי אחד, ואם היא מחולקת לשני כלים ויותר, אף אם שפך את כולה בבת אחת על היד, אין זו נטילה.
* במשנה במסכת 'ידיים', כתוב ששני בני אדם יכולים ליטול את ידיהם מרביעית אחת של מים. ונחלקו הראשונים: יש אומרים שלא מדובר בכלל על נטילת הידיים עצמה, אלא על שפיכת 'מים שניים' להעברת המים הראשונים, אולם, לדעת רוב הראשונים, שני בני אדם יכולים ליטול את ידיהם מרביעית אחת, אלא שנחלקו בנוגע לאופן בו ניתן לעשות זאת.
* לדעת ראשונים רבים, אין צורך לשפוך את המים בנטילת ידיים אלא על האצבעות, עד לנקודת חיבורן לכף היד. ולדעת רבים אחרים מקום הנטילה הוא עד נקודת חיבור כף היד לזרוע. וכן המנהג.
חציצה בטבילה ובנטילת ידיים
* כל הטעון טבילה במקוה, צריך שלא יהא דבר חוצץ ומבדיל בינו לבין המים, דהיינו דבר המכסה את רוב הגוף, או דבר שמכסה רק את מיעוט הגוף, אך מקפידים להסירו.
* בנטילת ידיים לסעודה יש את אותם דיני חציצה שבטבילת הגוף, דהיינו: דבר המכסה את רוב מקום הנטילה שביד, או דבר שמקפידים להסירו, אף שמכסה רק את מיעוט מקום הנטילה – חוצץ.
* הפוסקים כתבו דוגמאות לדברים שהדרך להקפיד להסירם, וחוצצים בנטילת ידיים לסעודה: שאריות בצק וחומרים דביקים נוספים, קוץ שלא נתחב לעומק ולא התכסה בעור, ועוד.
* דבר שהדרך להקפיד להסירו, נחשב כחציצה בנטילת ידיים לסעודה. ומי שידיו התלכלכו בדבר החוצץ, וניקה אותם היטב במים ובסבון, ונותר רושם של צבע על גבי היד, אין זו חציצה.
* דבר שהדרך להסירו בהזדמנויות שונות, כגון טבעת שמסירים אותה בעת לישת בצק, נחשב כחציצה על אף שבדרך כלל נמצא על היד.
ספקא דרבנן לקולא
* ספקא דרבנן – לקולא. אולם, לכתחילה, אם קל להחמיר – יש להחמיר. ויש אומרים שאף בדיעבד, כגון שספק אם קִיים מצוה דרבנן, אם קל להחמיר – יש להחמיר; וכך יש לנהוג.
* לפי האמור, אם יש ספק בקשר לכשרות המים או הכלי לנטילת ידיים לסעודה, שהיא מצוה דרבנן, ויש מים אחרים או כלי אחר זמינים לנטילה – אין ליטול במים ובכלי המוטלים בספק.
* כאשר יש ספק בנוגע לקיום מצוה דרבנן, וניתן לבררו, אין זה נחשב כספק אלא בדיעבד, כשכבר עשה את מעשה המצוה באופן שיש בו ספק.