פרטי הדינים מתי צריכים להתרחק מריח רע כדי לומר דברי קדושה

מהו השיעור שצריך אדם להרחיק מצואה כדי שיוכל להזכיר דבר שבקדושה?│ומה הדין בריח רע שיש לו עיקר?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות קריאת שמע במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א' סימן ע"ט בהקדמת המשנה ברורה]  

הזכרת דבר שבקדושה כנגד צואה

המשנה ברורה מקדים הקדמה על פי הפרי מגדים, ואומר, שאדם שעומד במקום שיש בו צואה, אם הצואה היא מהצדדים או מאחוריו, צריך להרחיק ממנה ד' אמות, כדי שיהיה מותר לו לקרוא קריאת שמע או להזכיר דבר שבקדושה, ואם היא מלפניו, צריך להרחיק ממנה כמלוא עיניו, וכל עוד שהוא רואה את הצואה, אסור להזכיר שם שום דבר שבקדושה, ומביא מחלוקת ראשונים יסודית בעניין זה של 'כמלוא עיניו', מה הוא הדין של כמלוא עיניו, האם דין זה הוא משום 'ולא ייראה בך ערוות דבר', או משום 'והיה מחניך קדוש', הרשב"א סובר, שהאיסור הזה הוא משום 'ולא ייראה בך ערוות דבר', ואילו הרא"ש סובר, שאיסור זה שייך רק לגבי ערווה, ולא לגבי צואה, אלא האיסור הוא משום 'והיה מחניך קדוש',

ומביא המשנה ברורה כמה נפק"מ בזה:

א. באופן שהצואה נמצאת בחדר אחר והוא רואה אותה, שאם האיסור הוא כדברי הרשב"א משום 'ולא ייראה בך ערוות דבר', אם כך, זה כמו ערווה, ואם רואה ערווה לא משנה אם היא בחדר שלו או בחדר אחר, כל עוד שהוא רואה אותה, אסור לו להזכיר דבר שבקדושה, וכך הדין גם לגבי צואה, אבל אם כדברי הרא"ש שהאיסור הוא משום 'והיה מחניך קדוש', זה דווקא בחנייה שלו, אבל אם זה במחנה אחר, דהיינו, שהצואה נמצאת בחדר אחד והוא נמצא בחדר שני, אין שום בעיה להזכיר שם דבר שבקדושה.

ב. לפי הרשב"א האיסור של 'ולא ייראה בך ערוות דבר', הוא דווקא על דיבור ולא על הרהור, ולכן מותר לאדם להרהר בדברי תורה בכמלוא עיניו של צואה, אבל אם האיסור הוא משום 'והיה מחניך קדוש', האיסור הוא לא רק על דיבור אלא גם על הרהור.

ג. כאשר הצואה במקום שגבוה ממנו עשרה טפחים או נמוך ממנו עשרה טפחים שזו רשות אחרת, אם כדברי הרשב"א שהאיסור בכמלוא עיניו של צואה הוא משום 'ולא ייראה בך ערוות דבר', אין הבדל היכן הצואה עומדת, וכל עוד שרואה אותה, שייך האיסור, אבל אם כדברי הרא"ש שהאיסור הוא משום 'והיה מחניך קדוש', הצואה אינה במחנה שלו, ולכן אין איסור להזכיר שם דבר שבקדושה.

ד. כאשר הדלת פתוחה והצואה נמצאת מאחרי הדלת, אם האיסור משום 'ולא ייראה בך ערוות דבר', הרי הוא רואה, ואם האיסור הוא משום 'והיה מחניך קדוש', הרי הצואה מעבר לדלת ואין איסור.

צואה בזכוכית

צואה שבזכוכית, אם יש מחיצה של זכוכית שמבדילה בינו לבין הצואה, אף על פי שרואים את הצואה, מותר לקרוא שם קריאת שמע או להזכיר שם דבר שבקדושה, ושיעור רוחב המחיצה הוא, שאם הצואה נמצאת בתוך בית, צריך שהמחיצה תהיה מכותל לכותל, אבל אם הצואה נמצאת בשדה, מספיק שיש במחיצה ארבעה טפחים, ובאותם ארבעה טפחים של המחיצה מותר לקרוא קריאת שמע, אבל בצדדים של המחיצה כנגד האוויר שלה, אסור לקרוא קריאת שמע.

ריח רע שיש לו עיקר

ריח רע שיש לו עיקר, הריח עצמו מוגדר כמו צואה, ולכן, גם במקום שכלה הריח, צריך להרחיק מאותו מקום ד' אמות, וכמו בדין של צואה, וכל זה אמור כאשר הצואה נמצאת איתו באותו רשות, אבל אם העיקר, דהיינו, הצואה, נמצאת ברשות אחת, והריח רע מגיע לרשות אחרת, בזה לא צריך להרחיק מהריח רע ד' אמות, אלא במקום שכלה הריח רע, יכול לקרוא קריאת שמע.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א