מצאתי בימים אלו מכתב נפלא מבעל 'הלשם' משנת תרע"ט, בעניין האמונה בביאת המשיח, ושלא להימשך אחרי דברי סרק… ואמרתי לזכות את הרבים במכתבו, וז"ל:
"…מה שכתב לי כבודו שליט"א אודות מה שהגיע לו מירושלים… וכן מה ששמע בזה מאיש מהימן, האמת אגיד בזה לרום כבודו שליט"א, כי דעתי ואמונתי בעניינים האלו, כי כל מה שנוגע לתקוות חמדת ישראל, וכן לכל הסימנים והאותות המראים על זה – הנה הם לא יתחילו ולא יגיעו ע"י ידיעת איש פרטי או ע"י איזה אישים פרטים, אלא שיתפרסם ידיעתם בפתע פתאום בכל העולם כולו, וכן יתאמתו אמונתם ג"כ לכל העולם, ולא יפול שום ספק על אמיתתם בלב שום אחד, וכן ילך ויתגלה ויתאמת הלוך וגדול עד תשלום הגאולה. כן הוא דעתי ואמונתי בעניינים הללו, ולכן אין אני משיב לב כלל לכל השמועות הללו אשר עד עתה…"
אין להתעסק בסימני גאולה, וגדולי הדורות הזהירו הרבה שלא להימשך אחרי דברים שונים שכאלו. לפני כמה שנים רצה אחד לפרסם ברבים שכבר רואים את סימני הגאולה וכו', עם כל מיני הוכחות, ואמר רבינו מרן הגראי"ל זצ"ל שלא לפרסמם, כי איננו יודעים כלום, רק דבר אחד – "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח, ואע"פ שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא".
וכשטען הלה כי תהיה מזה תועלת, שאל אותו רבינו – מה התועלת? והשיב שיחזרו בתשובה. אמר לו רבינו: "לחזור בתשובה צריך בכל אופן, וא"כ תפרסם שיחזרו בתשובה, אבל למה להביא דברים שאין לנו שום הוכחה?"
ואסיים בדבר נפלא ששמעתי פעם ממרן המשגיח הגה"צ רבי שלמה וולבה זצוק"ל, שפעם שמע אחד ממלכי אומות העולם שכתוב במדרש שלעתיד לבוא כשיתגלה מלך המשיח, יתנו לו כל המלכים את כתריהם. ושאל המלך את הרב: "מה יהיה אם לא ארצה לתת את כתרי למשיח?"
הגיב הרב ואמר: "אם לא תרצה לתת לו את הכתר, סימן שזה לא המשיח"…
(גיליון 'עטרת תפארת')