האם יש לעשות סעודת הודיה על נס?
כשנשאל רבנו (שליט"א) [מן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל] בנוגע לאדם שנרפא ממחלה או נעשה לו נס, האם לעשות סעודת הודיה, עונה בדרך כלל שעדיף לא לעשות מפני עין הרע. ובהזדמנות הוסיף, שפעם כשהיו עושים סעודת הודיה, היו מזמינים עניים לאכול, ובזכות זה היה להם אוכל, וקיימו בכך מצות צדקה, אבל היום שמזמינים רק את בני המשפחה אין בזה מצוה של צדקה, ורק נגרם ביטול תורה וכדו'.
- על ידי איסור 'נותר' בקרבן תודה, נגרם פרסום הנס
באילת השחר בפרשת צו (שמות ז, טז) כתב: והנה למביא קרבן תודה הי' הרבה מה לאכול, ובכדי שלא ישאר נותר הי' צריך להזמין אנשים שיאכלו עמו, וע"י זה מתפרסם הנס. וזה הענין בסעודת מצוה, שע"י פרסום הנס מתפרסם הניסים, ומי שמכוין באכילתו לשם שמים זוכה. אבל האוכל להנאת עצמו מפסיד הכל [וזהו בכל דבר, דמדברים פחותים אפשר לעשות דברים עליונים, ודברים עליונים אפשר להשפיל לתחתית המדרגה].
- ללמוד מהגויים עד כמה צריך להודות על כל דבר
כתב רבנו (שליט"א) [זצ"ל] ברשימותיו: מבואר במסכת ע"ז שאסור כל מיני דברים לעשות עם הגוי משום דאזיל ומודה, הרי עד כמה גוי הרגיש שכל דבר אפילו הכי קטן צריך להודות. ואע"ג דהם טעו באלילים, מ"מ הא מיהא חזינן דרגש הכרת ההודאה היה אפילו לגויים עד כדי כך. ועאכו"כ צריך לתת הודאה לבורא יתברך בכל דבר ממש.
- אי הרגשת חיוב הודאה נובע מפחיתות הנפש
אמר רבנו: להודות לה' יתברך על רוב חסדו חייב כל אחד, ומי שאינו מודה ואינו מרגיש חיוב הודאה, אין זה שאינו בעל מדרגה גדולה, אלא זהו מפחיתות הנפש. לכן כשיש דבר שלא לרצונו, הוא ממורמר כאילו מגיע לו, ואינו יודע פחיתותו וחיוב הודאתו לה' יתברך על הכל.
- העצה להחדיר בלב את חיוב ההודאה
אמר רבנו: "כדי להחדיר בלבו ולהרגיש חיוב הודאה – כל מה שיוסיף בשבחים ובתוארים ולתאר בכל הפרטים את חיובו להודות, זה יוסיף בלבו להרגיש ולבטא חיוב הודאתו".
(כאיל תערוג צו תשע"ד)