הנגיד רבי שמעון הכהן ברכר ז"ל, שנפטר לאחרונה, היה במשך כמעט עשרים שנה קרוב מאוד אצל רבינו הגר"ח קניבסקי שליט"א. הוא לא זז צעד ושעל מבלי להיוועץ בו. לא אחת, היה בא לארץ ישראל לביקור בזק של שעות ספורות, רק כדי לשאול שאלה של כמה דקות, לקבל תשובה, ולחזור לחו"ל. היתה תקופה שהיה בא בקביעות אחת לחודש, רק כדי לומר שלום למרן שליט"א.
סיפורים מופלאים מסופרים על אמונת החכמים שלו ועל התבטלותו לגדולי תורה. פעם הגיע ר' שמעון לרבינו עם הכובע הרגיל (קנייטש) ורבינו כדרכו העיר לו שילך בכובע עגול. כשהוא יצא מבית רבינו, הוא פנה היישר לחנות הכובעים וקנה כובע חדש… כך גם עשה כשרבינו אמר לו שיקנה דירה בבני ברק, מיד פנה לחפש דירה לקנייה, וכן כשאמר לו שלא יגע בזקנו – הוא לא חיפש תירוצים לנסות להסביר כמה זה נראה משונה בארצות הברית, אלא מאותו רגע הוא לא נגע בזקן.
הג"ר שלמה קניבסקי בן רבינו שליט"א סיפר, שפעם שח לו ר' שמעון שכשהחל זקנו לצמוח הוא חשש מאוד מה יגיב על כך שותפו הגוי, והנה, להפתעתו, באחד הימים אומר לו הגוי: עד היום היית נראה סתם אמריקאי, עכשיו אתה נראה יהודי"…
פעם סיפר: "אבא שלי היה איש חזק מאוד באופי. היה גיבור. הוא לא נבהל מאף אדם, וידע היטב לעמוד על שלו – בעסקים, בהתנהלות של יום יום וגם בין אנשים. הוא לא ויתר על כלום ממה שהוא חשב שכך צריך לעשות. אבל – כשהוא הגיע ועמד לפני גדולי הדור, מרן רבי מיכל יהודה לפקוביץ, מרן רבי חיים קניבסקי, שאצלם היה קרוב מאוד, הוא לא הרהר לרגע. כשהם אמרו משהו – כל השאר התבטל כלא היה. אין שני צדדים".
מבין מעלותיו הרבות ציינו במיוחד את צניעותו ובריחתו מכל בדל של פרסום. מאות מחברי ספרים שמעו ממנו את המשפט הבא: "אני שולח לך צ'ק בסכום שביקשת, אבל אני מבקש ממך, בבקשה לא לפרסם שאני נתתי, וגם לא לכתוב תודה רבה בספר. אם אתה רוצה תוכל לכתוב הנצחה להורים שלי ולהורי אשתי"…
עשרות ראשי כוללים נהנו מידי חודש מתמיכתו, ואלפי איש נעזרו ממתת ידו בהוצאות שונות שהיו מנת חלקם. מידי יום, פלט מכשיר הפקס בביתו של ר' שמעון שבלייקווד (מאות!!) מכתבי בקשה לעזרה, וכמעט כולם נענו בסכומים נאים, לא לפני שהוא היה בודק כל מקרה לגופו, וכמובן היה בודק ומברר אם יהודי זה אכן מקרב אנ"ש ולא חלילה משדות זרים.
יום אחד הגעתי לרחוב רשב"ם, ואני רואה את ר' שמעון מגיע מולי מהורהר, והוא מספר לי, כמסיח את צרתו, שכעת הוא שאל את מרן שליט"א על דברי הרשב"א המפורסמים שנכון לפרסם את הנודב צדקה כדי שממנו יראו וילמדו לתרום – והמשיך ר' שמעון: "היות ואני בורח מפרסום, שאלתי את רבינו, האם לפי הרשב"א אני לא נוהג טוב, ועלי לשנות את מנהגי, ומרן שליט"א השיב שאפשר לנהוג כדברי הרשב"א, ואני מתחבט מה הוא מתכוין, והאם עלי להתחיל לפרסם כל צדקה שלי"…
(דברי שיח)