וַיָּבֹא הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ (במדבר כ"א ז')
פנה אלי בחור, בעבר נהל מרוצי סוסים בשבתות, ה' ירחם. פרנסה בשפע, וגיהנום בלי גבול. התעורר ושב, חסל את העסק ונותר מחוסר פרנסה. המחסור הציק, וכבר אמרו חכמים שכאשר הארנק ריק, נחשים ועקרבים יש בו. כאשר תם הלחם, מתדפק הריב על הפתח ושלום הבית מתערער (בבא מציעא נ"ט ע"א). בא בטרוניא, על מה עשה ה' ככה, במקום לשאתו על כפים מוכה הוא בכפלים.
אמרתי לו: הסכת ושמע. פניתי בשעתו אל ה"חזון איש" זצ"ל ובקשתי רשותו לשאול שאלה. אמר לי: "אני מכיר אותך. אתה שואל כדי להשמיע את התשובה, וכל מבוקשך לקבל ממני הסכמה", כמה צדק!
מה רציתי לשאול? הסכת ושמע, שתי שורות בגמרא (יומא ל"ח ע"כ): אמר ריש לקיש, מהו שנאמר: "אם ללצים הוא יליץ, ולענוים יתן חן" (משלי ג', ל"ד), בא לטמא פותחין לו, בא לטהר מסיעין אותו. משל לאדם שהיה מוכר נפט, שריחו רע, ואפרסמון, שאין בושם טוב הימנו, בא למדוד נפט, אומר לו: "מדוד אתה לעצמך". בא למדוד אפרסמון, אומר לו: "המתן לי עד שאמדוד עמך, כדי שנתבסם אני ואתה".
ואני שואל: המשל בא להבהיר דברים שאינם מובנים בלעדיו, ויומחש על ידו. ואני תוהה: מה מוסיף המשל על מה שאמר ריש לקיש שהבא לטמא רק פותחין לו, והבא לטהר מסיעין אותו?
נו, עין בדבר, מה דעתך?
פשפש, ולא מצא.
אמרתי: המשל מוסיף מלה אחת: "המתן!"
הבא לטמא פותחין לו מיד, וכבר גולש הוא במורד. הבא לטהר עובר תקופת נסיון, בוחנים את רצינותו, האם איתן הוא בהחלטתו, ואז, או אז, בא הסיוע במידה גדושה!
אשרי המחכה ויגיע!