יום חמישי י"א בשבט תשע"ט
האם מותר לטלטל מתחת המשקוף של פתח הבית אל הרחוב?
פתח בעל משקוף רחב הנמשך החוצה מעבר לדלת – החלק שמחוץ לדלת, אם הוא רחב ארבעה טפחים – הריהו נדון ככרמלית.
ואף אם יש במקום מדריגה או מספר מדריגות, באופן שהוא גבוה שלושה טפחים או יותר מהכרמלית – אינו נדון כ'מקום פְּטור', כפי שהיה נדון אילו היה פתוח לרשות הרבים, אלא הוא נדון ככרמלית, כדעת הראשונים הסוברת שאין מקום פְּטור בכרמלית, (ראה שולחן ערוך שמה, יט).
והרחובות שבימינו, נדונים ככרמלית לענין זה (לחומרא), על פי הדעה שכל רשות הרבים שאין עוברים בה שישים ריבוא אנשים בכל יום אינה רשות הרבים מדאורייתא אלא כרמלית.
וכתבו ראשונים, שאף כשהמקום רחב ארבעה טפחים ויותר, שאז הוא רשות היחיד – אין להעביר חפץ מתוכו אל הבית, או להיפך, מחשש שיבואו לעשות כן גם כאשר רוחבו פחות מארבעה טפחים.
[שו"ע שמו, ג, ומשנ"ב כה, כז ו־כח; ביאורים ומוספים דרשו, 16; וראה שם, 17]
שלבי הנעילה והפתיחה בשבת של בית שפתחו צמוד לרחוב שאין בו עירוב
כאמוּר, משקוף רחב הנמשך החוצה מעבר לדלת – אין להעביר חפץ מתוכו אל הבית, או להיפך. מאידך, אסור גם להעביר חפץ מהרחוב אל מתחת למשקוף, ולהיפך.
ולכן, בית הנמצא במקום שאין עירוב, ופתחו צמוד לרחוב, ובצאתו מביתו, מטלטל בעל הבית את המפתח באופן המותר, וכגון שהמפתח משמש כאבזם לחגורה, כמקובל – בעת צאתו, לא יתחוב את המפתח בדלת וינעל ויוציא את המפתח, כי באופן זה מטלטל את המפתח מתוך הבית אל מתחת למשקוף, אלא יתחוב את המפתח בחגורתו, ויֵצא החוצה, ויסגור את הדלת, ובעודו תחת המשקוף, יוציא את המפתח וינעל, וישיב את המפתח לחגורתו בטרם יֵצא מתחת המשקוף אל הרחוב.
וכן בשובו לביתו, לא יוציא את המפתח מחגורתו עד שיכנס תחת המשקוף, ואחר שסובב את המפתח לא יפתח את הדלת עד שישיב את המפתח לחגורתו, ואז רשאי לפתוח את הדלת ולהכנס עם המפתח.
[משנ"ב שמו, כו ו־כח; וראה ביאורים ומוספים דרשו, 19 ו־20]
'פי תקרה יורד וסותם' – המושג והלכותיו
בהלכות שבת, ובהלכות נוספות, נאמר הכלל: 'פי תקרה יורד וסותם', כלומר, תקרה ללא מחיצה, לענינים מסוימים אנו מחשיבים את חוּדהּ של התקרה כאילו הוא נמשך ויורד למטה, ומגיע עד לקרקע, ונחשב כמחיצה.
מעיקר הדין, נאמר כלל זה רק בשתי מחיצות צמודות, כצורת האות 'ר', ועל גביהן תקרה, שאז נחשב הדבר כאילו יש למקום מחיצה נוספת; וכל שכן בשלוש מחיצות.
ואם אחת משתי המחיצות היא דלת, ולא מחיצה קבועה – יש אומרים שהיא נחשבת כמחיצה לענין זה; ויש שנראה מדבריהם שלא נאמר 'פי תקרה' באופן זה, אך אף לדבריהם, כאשר מצידן האחד של המחיצות יש כרמלית, ומצידן האחר יש דלת הפונה אף היא לכרמלית, נאמר 'פי תקרה'.
ויש אומרים שאף בשתי מחיצות המקבילות זו לזו, ועל גביהן תקרה, כאשר הדבר נוגע לחומרא, יתכן שנאמר 'פי תקרה'; ורבים חולקים.
[שו"ע שמו, ג, משנ"ב כב, וביה"ל ד"ה שתי; ביאורים ומוספים דרשו, 14, 21 (וראה עוד שם) ו־22]