הרב יצחק יעקב פוקס שליט"א,
כבר הבאנו כי מה שנהגו אמותינו מאז ומעולם להרבות בעסק זה יותר מן הנצרך באמת, מבארו בשו"ת הרדב"ז (ג, תקמ"ו) על פי שאמרו במדרשות, כי חמץ בפסח "שאור שבעיסה" וכלה גרש יגרשנו מכל מבואותינו וסתרי לבנו ויחפשו בחורים ובסדקים.
תכנון מדויק וההערכות נכונה, מבטיחים בס"ד את השגת היעד, בהתגייסות ובשיתוף פעולה של כל בני הבית, ובראש ובראשונה, בלימוד, שינון וחזרה של הלכות הפסח, קודם לפסח שלושים יום.
עד להגעה לקו הגמר, והיעד אליו שאפנו כולנו, בעזרת ד' יתברך בהגיע ערב פסח יד" בניסן במועד בדיקת החמץ וביעורו למחרת
דברי מרן הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל בנוגע לניקוי והכנת הבית לפסח בימינו
נראה, כי נתפסנו בימינו במלכודת. אמנם, הבית המודרני הממוצע, גדול יותר מאשר בעבר, רהיטים, כלים ובגדים למכביר ממלאים את הבית, אבל, מאידך, המרצפות עשויות כיום מאבן, ולא כבעבר כאשר רצפת העץ או העפר דרשה קרצוף וניקיון יסודי, בכל חריץ וסדק, הארונות והשולחנות מצופים בלכה או בפורמייקה שלא כבעבר, שהיו עשויים מעץ גלמי, עובדה שדרשה לקראת הפסח, גירוד וקרצוף ולעיתים אף שיוף, בכדי להבטיח שאף פירור אוכל לא נותר בסדקים. בימינו, לרשות עקרת הבית עומדים מכשירי וחומרי ניקיון שלא היו מצויים בעבר {שואב אבק ומפשירי שומנים}.
למרות כל זאת, הלחץ והמתח המלווים את עבודות ניקיון הפסח, הגיעו לדרגות בלתי הכרחיות ואף מיותרות… עקרת הבית הופכת להיות פקעת עצבים ואינה מסוגלת ליהנות משמחת יום טוב של הפסח ומתקשה להשתתף במצוות ובחיובים בליל הסדר… על האישה לצפות לחג, בשמחה ולא להירתע ממנו כמו מתשעה באב…. ומכיוון שעל האישה להגיע לליל הסדר נינוחה וערנית כדי לקיים מצוותיה עם כל שאר בני המשפחה, על כן ברור שביצוע החובות של ערב הפסח, צריך להיות מחושב ביחס לחובות החג עצמו.
אין לבטל מנהגים שהועברו בכלל ישראל מדור לדור, אך ישנם הנהגות שונות שנשים לקחו על עצמן כיום, שאינן המשך למסורת ולמנהגים מדורות עברו, לדוגמא, אם אדם אינו מוכר את החמץ שברשותו, כמובן שהוא חייב לנקות היטב את כל כליו ולבדקם מכל חמץ שנשאר עליהם, או לפסול את החמץ בחומרים חריפים מלהיות ראוי למאכל, כפי תקנת חכמים שחייבו בדיקת חמץ וביעורו, [שהרי אינו מוכר חמץ, וכשישתמש אחרי הפסח, במעבד מזון, בתנור ובתבניות שלא נוקו לחלוטין, יעבור באיסור חמץ שעבר עליו הפסח, שאסור אפילו בפחות מכזית באכילה ובהנאה]
אבל אם החמץ נמכר, כמו שנוהגים כולם כיום [רבים אומרים "אנו לא סומכים על המכירה", ולא מוכרים חמץ…. אבל גם הם עומדים בתור למכירה….] אם כן, אין הכרחי כבר קרצוף הסירים המחבתות, הצלחות וכדומה, אשר ממילא מאוחסנים בארונות סגורים.
אם יהיו מי שירצו בכל זאת, להתעקש ולהחמיר על עשיית העבודה המיותרת, צריך לדעת כי בחומרות אלו, יש סכנה גדולה לגרימת קולות רבות, ולעיתים אף לביטול מצוות היום חיובים מן התורה ומדרבנן, שהנשים חייבות בהן בפסח כמו – האנשים, ובמיוחד בשולחן הסדר
הגדרת מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל ל"בדיקת חמץ" בזמננו
נשאל רבינו: באיזה אופן יש לבדוק את החמץ אור לארבעה עשר, הרי אם צריכים לבדוק כל כיס וכל מקום, הרי שגם בהרבה שעות אי אפשר יהיה להספיק? ואם לאו, מה בודקים בכלל כיום? והרי זה נראה כחוכא וטלולא?
והשיב רבנו, שסדר הבדיקה כיום הוא, שאם לא בדק מקודם, ודאי שחייב, מעיקר הדין לבדוק כעת לאור הנר את כל הבית, אבל כיוון שהיום מנקים ובודקים הכול קודם ליל ט"ו [הרי כבר מאחסנים דברי פסח במקרר ובמקפיא ובארונות המטבח, כמה ימים לפני הפסח, וכמובן שבודקים אותם כדין לאור הנר או פנס כראוי (בלא ברכה), לפני הכנסת הדברים, לכן, בליל י"ד הולכים ובודקים לאור הנר בכל מקום ומקום, וגם שואלים: האם ניקיתם היטב ארונות אלו? את המדפים והמגירות הללו?, ובזה יוצאים ידי חובה (קובץ קול תורה חוברת מ' ניסן תשנ"ו עמ' כ"ג שבות יצחק פסח עמ' ל"א)
ולעניין הבגדים, כתב רבנו ב"הגדה של פסח", ענייני בדיקת החמץ: "אם בזמן שניקו את הבגדים בדקו את הכיסים מחמץ לאור היום, אין צורך לבדקם שוב בליל בדיקת חמץ".
ידיעות בסיסיות, חובה לכל העוסק בהכנת הבית לפסח
מהו חמץ? כל המכיל את אחד מחמשת מיני דגן: חיטים, שעורים, כוסמין, שיפון ושיבולת שועל.
באנגלית: wheat, barley, spelt, rye and oats
ברוסית: פְשְנִיצָה, יְטְצְמִין, פוּלְבַה, רוֹז, גרקוּ לס.
בספרדית: טְרִיגוֹ, סְודָה, אָסְפְלטָה, סַנְטָנו, אָ מנָה.
בהונגרית: בוז'ה, ערפה, טונקוה בוז'ה, הוידינה, זאְבּ.
כמו כן, כשמופיעים ברשימת הרכיבים הדברים הבאים – המזון מכיל חמץ:
1. עמילנים 2. דגנים 3 לתת 4. דקסטרוזה 5. גלוטן.
דוגמאות לחמץ גמור: סולת, קוסקוס, בורגול, גרנולה, בירה, ויסקי, שקדי מרק, דברי מאפה, מציות קרקרים, וופלות, בייג'ל וחטיפים מחמשת מיני דגן, שמרי בירה, ביסלי, ממתיקים מלאכותיים (סורביטול, אספרייטים) פרט לסוכרלוז, ויטמין E מקורי, תחליפי קפה.
ידיעות חשובות שמעתי מידידי הרה"ג ר' פנחס בינדר שליט"א האחראי והמומחה לחומרי גלם במחלקת הכשרות של העדה החרדית ירושלים, לקראת פסח תשע"ז:
- רוב רובם של סוגי הוודקה בעולם הינם חמץ גמור, ובפרט "וודקה אבסולוט" – חמץ טהור. ישנם מספר מקומות בודדים בחבר העמים (רוסיה), בהם מייצרים וודקה ממיצוי תפוחי אדמה.
- סוכר ענבים עשוי מדקסטרוזה והינו חמץ גמור. משמש – כתוספת מזון לתינוקות, בהיותו סוכר מפורק הנספג יותר בגוף. במידה ולא נמכר בחמץ, אסור אחרי הפסח.
- מאידך, "לציטין" כיום, אינו מופק מחיטה אלא רק מסויה ומרכיבי שמן חמניות על כן אינו חמץ, אלא כקטניות, וכמובן אינו נצרך בפסח אלא בהכשר למהדרין.
- כל הכוהל (אלכוהול) הנמכר בבתי המרקחת, כגון לחיטוי וכדומה אינו עשוי מדגנים.
מצרכי מזון שאינם מכילים חמץ כלל! כל ימות השנה:
(עפ"י פרסומי בד"צ עדה חרדית במדריך לפסח וגופי כשרות שונים) על כן למחמירים שלא להשאיר בביתם בפסח אפילו לא תערובת חמץ, אין להם שום צורך לזרקם ולאחר ניקוי חיצוני ניתן לשומרם בארון נעול בפסח. אין צורך, ואף אינם נכללים במכירת החמץ – מוכרים אך ורק חמץ!
אבקות אפיה, אגוזים – כל הסוגים, אורז, אינסטנט פודינג – כל הטעמים, במבה, ג'לי, גריסי פנינה [נאמר לי ע"י רבני מחלקת הכשרות בבד"צ העדה החרדית, שבתהליך הקילוף והשיוף של השעורה להפוך ל"גריסי פנינה" בכל השלבים, אין כלל הימצאות של מים] דבש, דגים טריים, דייסת קורנפלור לתינוקות (מיועדת לאלרגיים לגלוטן), חומץ, חרדל, חילבה (גרגרנית), טופי (כל הסוגים), טחינה, יין מיקבי הארץ, מיונז, מרגרינה, סוכר וניל, סילאן, קטשופ, קפה נמס (אבקה, מגורען), קקאו, קצפת רי'ץ, ריבות, שוקולית, שמרים טריים ויבשים, שלגוני קרח, תה.
כמובן שכל מוצר שאין עליו כשרות לפסח למהדרין אין צורכים בפסח, גם אם ידוע שאינו מכיל חמץ!!!!
כשרות תכשירי האיפור והקוסמטיקה לימות הפסח
התכשירים וחומרי האיפור המצויים כיום, מעורבים בחומרים כימיים הפגומים בטעמם, ונפסלו לאכילת הכלב, כמו כן, לדעת רבנו תם תוס' נידה ל"ב ע"א לא נאמרה "סיכה כשתייה" לעניין חמץ בפסח, ועפ"י פרסומי בד"צ העדה החרדית, כמה שנים, כיום, נעשה שימוש רב באלכוהול סינטטי. עם זאת, הכרעת הרבה מן הפוסקים, שכל חומר, קרם או משחה ששמים אותם בפה או על הידיים, לא ניתן לומר עליהם שנפסלו מאכילת הכלב, שהרי חל לגביהם הכלל של "אחשביה" – דהיינו, בני אדם שמים אותם בפה או על הידיים והם מועשרים בחומרי טעם, דרך הנאה, ואין הם נפסלים, אפילו לאדם, שהרי בלתי נמנע שלא ייבלעו או יבואו במגע עם מאכלים וכלים, על כן, הכרעת הפוסקים, שכל הבא במגע עם הפה והידיים חייב הכשר למהדרין לפסח. בכלל זה: משחות שיניים, מי פה, אודמים, סטיקים ליובש השפתיים (אגב, תכשיר ה"רקוטן" לטיפול בפצעי הפנים כשר לפסח מזה – שנתיים, אלא שהינו גורם ליובש, המצריך טיפול), כמו כן, חוט דנטלי המצופה ווקס אסור לשימוש בפסח.
להלן חברות לייצור מוצרי קוסמטיקה שמוצריהם (אודמים, קרם ידיים) כשרים לפסח תשע"ז:
כל מוצרי ד"ר פישר (בד"ץ העדה החרדית) "רבלון" "אולטימה" (בד"צ. F K לונדון) "הלנה רובנשטיין", (הרב גרוסמן מגדל העמק), "ג'ד" "וישי", "לנקום", "מא'ק" "אסתי לאודר", "אלמקיאז'" "יוסי ביטון" "בובי בראון" סופטאצ' (הרב יוסף זריצקי) "קרליין" (מחזיקי הדת). יש לציין, שכל התכשירים והמשחות העשויים עם ווזלין או אלוורה – אינם מסוגלים להכיל דגנים – ועל כן כולם כשרים לפסח.
עדכון בנוגע לחברות הקוסמטיקה: מוצרי 2 חברות נוספות נבדקו ונמצאו כשרים לפסח ולכל ימות השנה: "ביוטי קר" ו"מייבלין".
לעניין ניקוי והכשרת אלמנטים אורטודנטיים פלטות, גשרים, שומרי מקום:
- אין לאכול בהם חמץ חם (עוגיות עם קפה לוהט, פיצה חמה וכדומה) 24 שעות לפני סוף זמן אכילת החמץ,
- גומיות חובה להחליף.
- הכשרה פשוטה ומועילה לכל אלמנט נשלף: – לאחר ניקוי יסודי יש להכניסו לכלי שיש בו תערובת של שליש מים (פושרים) ושני שלישי מלח לחצי שעה. כן דעת מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל בדומה להכשרת חביות הבולעות מיין נסך. בעלי אלמנטים שאינם נשלפים (קוביות צמודות גשרים קבועים) בנוסף להנ"ל, עליהם להימנע מאכילה ושתיית רותח במשך הפסח.
ידיעות מעודכנות לשנת תשע"ז בנוגע לתכשירים ומוצרים שונים:
אחרי בדיקות יסודיות במעבדות ע"י מומחי כשרות, כמדווח על ידי ידידי הרב יוסף זריצקי שליט"א 0548484044 לא נמצא חמץ כלל ברשימת הדברים הבאים וניתן להשתמש בהם בפסח בלא הכשר לפסח:
כל סוגי הכלים החד פעמיים כולל מקרטון עם אלימינציה צבעונית, ניילון נצמד, נייר אלומיניום, נייר סופג, נייר פרגמנט לאפיה ולכיסוי מדפים, כל סוגי המפיונים לשולחן והמנג'טים למאפים, כל סוגי הממחטות הלחות, קיסמי שיניים, תבניות לאפיה חד פעמיות, פילטרים, מסנני מים, ספריי לגיהוץ, כל סוגי הווזלין ואלוורה (אינם מסוגלים להכיל חמץ – מיד מתפרקים), כל הדאודורנטים מכל חברה (אין שימוש כיום באלכוהול חמץ)
זכורני שמרן הגרח"פ שיינברג זצ"ל הורה בנוכחותי, בחוה"מ פסח תש"ע, לבת, שקיבלה במתנה מדודתה שבאה לביקור בפסח, מקנדה, בושם לגוף, ושאלה האם תצניעו, וענה: "השתמשי בו בלא פקפוק, הכול היום סינטטי).
עדכון: במוצרים הבאים אין כלל הימצאות חמץ והם כשרים לפסח: טבליות למדיח כלים, כל סוגי הכפפות, כולל "לטקס", מגבונים לחים (כל הסוגים), נייר כסף, תבניות אלומיניום חד פעמיות (מכל הגדלים) נייר פרגמנט, פילטרים (מסנני מים) קיסמי שיניים, קשי שתייה, ותמיסה לעדשות מגע (כל הסוגים).
הערת מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל: "מה שיש שנותנים הכשר לפסח על דברים שאין בהם כל חשש חמץ כלל ועיקר, הרי זה כחוכא ואיטלולא ואין לעשות כן" (מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל, הליכות שלמה עמ' סה הערה 14 )
כיצד נאסר החמץ?
חמישה ציווים שונים נאמרו אך ורק לעניין איסור חמץ בתורה:
א. איסור אכילה – "כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההיא מישראל" (שמות י"ב, ט"ו) היינו כזית ובמזיד.
ב. איסור הנאה – "ולא יֵאכל חמץ" (שמות י"ג, י"ג) דוגמאות: 1. אסור להאכיל חמץ לבעלי חיים (תרנגולים, כלב, תוכי, דגים) 2. אסור להשתמש בדבק חמץ – דבק שקדים. 3. תמונות נוי המכילות חיטה חנוטה, פסטה. יש להטמין בארון 4. מניות בחברות המייצרות ויסקי או בירה יש למכור לגוי לפסח. (שו"ת מנחת יצחק ח"א) 5. בעל חנות מכולת אסור לקבל תשלום בפסח על חמץ שמכר לפני החג והחמץ קיים (עובדים זרים) משום חילופי חמץ – (שו"ע תנ ושו"ת שבט הקהתי ב, – קעד.)
6. אסור להריח בפסח בפת של גוי להנאה. שמא יבוא לאוכלו – שו"ע תמ"ג, ב ורמ"א, הגר מעל מאפיה של גויים, אל יריח בריח הפת בכוונה ליהנות שו"ת – מהרש"ם.
ג. לא יֵראה – "ולא יֵראה לך שאר" (דברים ט"ז, ד)
ד. לא ימצֵא – "שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם" (שמות י"ב, י"ט). 1. אסור – שיהיה חמץ שייך לישראל בפסח, אפילו נמצא בתיק בבוידעם ואפילו במקום העבודה, בשולחן או ארונית השייכים לו. 2. פחי אשפה בבית משותף כששכנים שאינם שומרי מצוות או גויים מניחים בהם בפסח חמץ. יש לומר גילוי דעת בערב פסח: "אין אנו מעוניינים שחצרנו תזכה לנו בחמץ שיונח בו בפסח" עצת הגרש"ז – אויערבך והגר"ע יוסף זצ"ל. 3. הרואה חמץ במקום ציבורי או במקום הפקר לא ירימנו אלא לבערו, אבל רק לסלקו לצד שלא יכשלו בו יש להזיזו במקל או ברגל, שאם ירימנו יזכה בו ויעבור בלא ימצא (שו"ת הריב"ש ת"א). 4. המתארחים במלון או טסים בחברת טיסה שמגישים חמץ עליהם להצהיר שמשלמים רק עבור הלינה ולא עבור ארוחת בוקר או עבור הטיסה ולא עבור הכבודה.
ה. "תשביתו שאור מבתיכם" (שמות י"ב, ט"ו).
הערה: אופן הכשרת המטבח ומכשיריו, והגעלת הכלים השונים, המשמשים להכנה, לבישול, להגשה ולאכילת מזון בפסח, על פי הנהגות כל הפוסקים לעדות ישראל השונות, בספרנו "הכשרות" פרק ו: "מטבח כשר לפסח".
(גיליון אספקלריא)