יום שני כ"ג בטבת תשע"ט
על מי מוטלת מצוַת החינוך של קטן למצוות, למידות טובות וליראת שמים?
קטן שהגיע לגיל חינוך (ראה להלן), חייב אביו לחנכו לקיום מצוות 'עשה', ולמונעו מלעבור על איסורי 'לא תעשה', בין דאורייתא, ובין דרבנן. ונזכר חיוב זה בספר משלֵי: "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ, גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה".
ונחלקו הפוסקים האם מצוַת חינוך מוטלת גם על האם, אך לכל הדעות מקיימת האֵם מצוה בכך שמחנכת את ילדיה למצוות. וילד להורים גרושים הגדֵל אצל אמו – אין אביו מחויב בחינוכו.
וחינוכו של קטן למידות טובות וליראת שמים – בוודאי מוטל גם על האֵם, ואדרבה, מוטל הוא בעיקר עליה, בהיותה זו הנמצאת בתמידות במחיצת הקטן; ועל חינוך זה נאמר במשלי: "וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ".
[שו"ע שמג, א, ומשנ"ב א-ג; ביאורים ומוספים דרשו, 3-4]
האם יש חובת חינוך להידור מצוה?
גיל החינוך למצוות 'עשה', הוא בכל קטן לפי הבנתו וידיעתו, ובכל מצוה כפי ענינהּ.
ולדוגמה: היודע על יום השבת, חובה להרגילו בשמיעת קידוש והבדלה; והיודע להתעטף בציצית כהלכתה, חובה לחנכו במצוַת ציצית; (ומנהג ישראל, להלביש את הקטן בציצית מגיל שלוש ואילך).
ויש שפירש, שאין צורך שיבין את מהוּת המצוה, אלא די בכך שיֵדע לעשות את מעשה המצוה כהלכתו.
ובאופן כללי, הפוסקים נקטו את הגילאים חמש, שש ושבע, כגיל חינוך למצוות עשה; כשהדבר משתנה, כאמור, מקטן לקטן, וממצוה למצוה.
ונחלקו הפוסקים אם יש חובת חינוך להידור מצוה, אשר אינו חובה מעיקר הדין.
[משנ"ב שמג, ב-ג; ביאורים ומוספים דרשו, 10, 11 ו־13]
מהו גיל החינוך למצוות 'לא תעשה'?
משעה שקטן נעשה 'בר הבנה', דהיינו, שהוא מציית להוראה שלא לעשות מעשה פלוני, או שלא לדבר דיבור פלוני; חייב אביו לחנכו במצוות 'לא תעשה', ולמונעו מעבירה.
ויש שכתב שהגדרת ה'ציות' לעניננו היא – שאף שלא בפני אביו יימנע הקטן מעשיית מעשה שהורה לו אביו שלא לעשותו; ויש שכתב שאין הכוונה לציות 'עיוור', מחמת שאביו אסר זאת עליו, אלא לציות מתוך הבנה שליהודי אסור לעשות מעשה זה.
ופעוט שאינו בר הבנה, אין אביו מחויב למונעו מלעבור עבירות, אולם, מאכילת מאכל אסור, יש להפרישו, כיון שהדבר יזיק לו בעתיד, בכך שמטמטם את לבו, ומכניס בו טבע רע.
[שו"ע שמג, א, ומשנ"ב א ו־ג; 14 ו־16]