יום שלישי א' בכסלו תשפ"א
עירוב תבשילין שנעשה ללא ברכה וללא אמירת נוסח העירוב – האם חל?
כפי שלמדנו, לאחר ברכת עירוב התבשילין, יש לומר: "בזה העירוב, יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר ולעשות כל צרכינו, מיום טוב לשבת". אמירה זו לא הוזכרה במשנה או בתלמוד הבבלי, אבל הוזכרה בתלמוד הירושלמי.
לדעת הרמ"א ופוסקים נוספים, האמירה היא חלק מעשיית העירוב, דהיינו, שתיקנו חכמינו ז"ל שיזכיר את המלאכות העיקריות המוּתרות על ידוֹ; ואם החסיר באמירתו אחת מהמלאכות, לא חל העירוב על אותה המלאכה, ואסור לעשותה; ואם החסיר את כל המלאכות, אף אם אמר: "יהא מותר לנו לעשות כל צרכינו", אין העירוב חל כלל.
ויש אומרים שהאמירה אינה אלא מצוה לכתחילה, אבל בדיעבד, העירוב חל אף ללא האמירה. ולמעשה, אם נזכר ביום טוב שלא אמר נוסח זה בעת עשיית העירוב, ואין באפשרותו להקנות את חפציו לאחרים כדי שיעשו בהם את המלאכות הנדרשות עבורו, (ראה תקציר לאתמול) – ניתן להקל.
[שו"ע תקכז, כ, משנ"ב סג, ושעה"צ צא]
האם מותר לבן חוץ לארץ לומר לבן ארץ ישראל לבשל עבורו ביום טוב שני לצורך שבת?
כפי שלמדנו, מי שלא עשה עירוב תבשילין, ואין בעירו מי שזיכה את עירובו לכל בני העיר (ראה שולחן ערוך לעיל, ז-ט), ואין לו אפשרות להקנות חפציו לאחרים כדי שיבשלו עבורו – רשאי לבשל תבשיל אחד שיספיק לכל השבת, וכן לאפות פת אחת שתספיק לכל השבת.
ובן חוץ לארץ שנמצא בארץ ישראל ביום טוב שני שחל בערב שבת, ולא עשה עירוב תבשילין, אסור לו לבקש מבן ארץ ישראל – שאצלו הוא יום חול – לעשות מלאכה עבורו לצורך השבת; ויש שצידד להקל בדבר.
ומי שלא עשה עירוב תבשילין, ונזכר בכך לפני שבישל ואפה לצורך סעודת יום טוב – רשאי לבשל ולאפות כמה סוגים של תבשילים ומאפים לצורך השבת, באופן הבא: מכל סוג, יכין את כל הכמוּת הדרושה לו בבת אחת, בסיר אחד, או בתבנית אחת, וכדומה, ויטעם ביום טוב מעט מכל סוג. ומאכל ששכח לטעום ממנו ביום טוב, אסור באכילה בשבת.
[שו"ע תקכז, כא, ומשנ"ב סו, סח, סט, ע ו־עא; ביאורים ומוספים דרשו, 78]
האם מותר לבני אשכנז לבשל קטניות בשביעי של פסח שחל בערב שבת?
יש מהראשונים שכתבו, שאדם הצם ביום טוב, (ראה שולחן ערוך תקכט, ב), אסור בעשיית מלאכה לצורך 'אוכל נפש' אף עבור אחרים שאינם צמים. ואם חל יום טוב בערב שבת, אף אם עשה עירוב תבשילין, אינו רשאי לבשל ולאפות לצורך השבת. ורבים חולקים על כך, אך הרמ"א פסק כדעת האוסרים; ולפיכך, למעשה, יש להחמיר בדבר, אך כשיום טוב חל בערב שבת, ואין מי שיכין עבורו מזון לשבת, רשאי לבשל ולאפות לצורך השבת, אם עשה עירוב תבשילין בערב יום טוב.
והמחמיר להימנע מאכילת מאכל מסוים, רשאי לבשל מאכל זה ביום טוב עבור אחרים. ויש שהתירו לבני אשכנז בארץ ישראל, לבשל בשביעי של פסח שחל בערב שבת – לצורך השבת שלאחריה – קטניות, כיון שבזמננו מצויים בכל מקום בארץ ישראל בני ספרד, אשר הקטניות ראויות להם לאכילה ביום טוב; וכל שכן שמותר לבשל מצה 'שרויה', כגון 'קניידלאך', לצורך השבת, אף למי שנמנע מאכילתה בפסח.
[שו"ע תקכז, כ, ומשנ"ב סה; ביאורים ומוספים דרשו, 75; וראה פסק"ת כ]