במערכת 'דרשו' התקבל בקורת רוח מכתבו המיוחד של הגאון רבי נתן חיים הייילפרין שליט"א, מחשובי רבני מנצ'סטר, וזו לשונו:
רבים מאתנו מכירים יהודים המוכתרים בשם "דרשו אידן". בין אלו שזוכים בעצמם להבחן בקביעות, ובין אלו שיש להם קרובי משפחה, אח ובן-דוד, או ידיד נאמן שנתעלה מהסיום הש"ס בחודש טבת שעבר עלינו, או כבר לפני זה, ונבחנים מדי חודש בחדשו על דפי גמ' ומשנה ברורה.
לתועלת אלו שלא ראו עין בעין "דרשו איד", נתארם במילים קצרות:
"דרשו איד" זה יהודי שנהפכו לו החיים לטובה! כל יום חוק ולא יעבור קובע הוא עתים ללימוד היום – דף היומי או המשנה ברורה והמוסר. לא רק לומד לקיים מצות לימוד התורה, אלא גם לרבות מצות ידיעת התורה באופן של "ושננתם", שיהיו דברי תורה מחודדין בפיך, שאם ישאל לך אדם דבר אל תגמגם ותאמר לו, אלא אמור לו מיד (קידושין ל.).
ככל שהימים מתקרבים אל הבחינה, כבר אי אפשר לדבר עמו כמעט… מוחו ולבו על החומר שעומד הוא להיבחן עליו. בשמחה מתמיד הוא בלימוד, משים ימים כלילות לשקוד על דלתי תורה, חוזר וקוצר פרי עמלו (ע' סנהדרין צט.).
אשרי עין ראתה אלו היהודים, אלו שתורתם אומנותם וגם לרבות אלו שקובעים עיתים לתורה בקביעות רצינית, שעליהם הבריות אומרות "אשרי יולדתו (ע' יומא פו.) ומקוים בם מקרא שכתוב "ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך", פשוטו כמשמעו!
והנה עומדים אנו בימים שנאמר עליהם (ישעי' נ"ה, ו'-ז') "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב, יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו..!" – וכפי שפירשו חז"ל (ר"ה יח.): "אמר רבה בר אבוה, אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים". והרי זכינו בדורנו לדוגמא אישית של יהודים שמלמדים אותנו את הדרך לקיים "דרשו" ה' בהמצאו – בכל נימי נפשם!
השנה, תהיה לעשרת ימי תשובה משמעות אחרת, לחיות את המילים הללו כפשוטן – "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ", להתבונן באמת, לדרוש להתקרב אליו יתברך, התקרבות ברצינות.
עכשיו הוא מצב של "בְּהִמָּצְאוֹ"! ו"בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב"! וכפי שהבטיח לנו הנביא בהמשך דבריו – "וְיָשֹׁב אֶל ה' – וִירַחֲמֵהוּ! וְאֶל אֱלֹקֵינוּ – כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ!
מודים אנו ל'דרשו' שמעודדים את בני דורנו להיות עמלים ויגעים בתורה"ק, להידבק בו ובתורתו ברמ"ח אברינו ושס"ה גידינו, עד כדי כך שאלו היהודים זכו לשינוי השם להיות מוכתרים בשם "דרשו איד"!
השי"ת יעזור שנזכה לילך בדרכם – שימים אלו מסוגלים לכך, לשינוי השם לטובה, וכלשון הידוע של הרמב"ם (הלכ' תשובה ב', ד') "מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני השם בבכי ובתחנונים, ועושה צדקה כפי כחו, ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו, ומשנה שמו, כלומר, אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים, ומשנה מעשיו כולן לטובה ולדרך ישרה…"
ויהא רעוא שיתרבו "ספסלי בית מדרשם", שיצטרפו עוד יהודים לחיות כך כל השנה, לקיים הפסוק (תהלים ק"ה, ד') "דִּרְשׁוּ ה' וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד"!