"הכתוב אומר: אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה, אָז תָּבִין יִרְאַת יְיָ וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא. הורה לנו, שכל זמן שאין אדם מבקש יראת ה' ותורה ככסף וכמטמונים, אינו מבין מהו יראת ה'. ועל כן נצרך לנו לבאר אופן בקשת העולם בזה, וממנו נקיש לענינינו.
והנה ידוע כי יש שלושה דברים שהם הראשים לכל דבר חשיבות שבעולם. והוא, החכמה והגבורה והעושר, והאדם רגיל לעשותם אמצעיים להשיג על ידם הכסף; כי כשנחפש היטב בעולם, נמצא שכל חנוני וחנוני, וכל סוחר וסוחר, מתחכם בדעתו להשיג איזו סחורה חדשה כדי שימצא חן בעיני הקונה ויוכל להשתכר.
וכן נמצא שיוצאים בכל חודש מיני מכונות חדשים שיש בהם כמה סימני חכמה, ובא להם זה בעמל רב שנתנו לבם ודעתם להעמיק בזה כמה חדשים, ולפעמים כמה שנים. וכשנחקור על הממציא את הענין – מַה היתה מטרתו ומגמת נפשו, יתברר שהעיקר היה כדי להשתכר מעות מזה.
והרי יבורר לנו, שחלק גדול מן העולם מייגעים את מוחם ודעתם להתחכם באיזה דבר שעל ידי זה תבוא סיבה שישיגו כסף. וביאר לנו הכתוב, שבאופן זה ממש צריך האדם לתת לבו ודעתו – להתחכם באיזה אופן יוכל לבוא לידי יראת ה' והשגת תורתו".
[תורת הבית פרק ט]