'ממעטים בשמחה' – מה הם הביטויים המעשיים של הלכה זו?
משנכנס חודש אב ממעטים בשמחה, כלומר שאין עוסקים בדברים המשמחים כלל, ויש אומרים שמותר לעסוק בדברים המשמחים, אך יש למעט בהם. דין זה הוא עד לאחר תשעה באב, ויש שכתב – עד לאחר י' באב. ויהודי שהוגשה כנגדו תביעה משפטית בידי גוי, ישתדל לדחות את המשפט עד לאחר תשעה באב, כיון שהזמן מסוגל להפסד לישראל, ויש אומרים – עד לראש חודש אלול.
כחלק מחובת המיעוט בשמחה, אסרו חז"ל לעשות מספר דברים מראש חודש ועד לאחר תשעה באב, ומהם: 1. קניה ומכירה שיש בהן שמחה, כגון קניית כלי כסף, רהיטים גדולים וכדומה; ויש אומרים שיש למעט בקניה ובמכירה מכל סוג שהוא, ובזמננו אין מחמירים בכך; 2. בנייה שאינה נצרכת למגורי הבונה, אלא להנאה או לרחבות בעלמא; 3. נטיעה להנאה, כעצי נוי וכדומה. וכל אלו מותרים לצורך מצוה, או למניעת הפסד, וכל שכן למניעת סכנה.
[שו"ע תקנא, א-ב, משנ"ב א, ב, יא ו־יד, ושעה"צ א, ב, ט ו־יג; ביאורים ומוספים דרשו, 1 ו־13]
כיצד 'מכינים' את הבגדים לתשעת הימים?
אסור לכבס בגדים או ללבוש בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, מלבד בשבת; והאשכנזים מחמירים בכך מראש חודש אב. וכתבו הפוסקים שניתן 'להכין' את הבגדים מראש על ידי לבישתם לזמן מועט, באופן שלא ייחשבו עוד כמכובסים, ונתנו שיעורים שונים לזמן הנדרש – בין חצי שעה ל'כמה שעות'. ונחלקו הפוסקים אם 'הכנה' זו מותרת בשבת חזון, בה מותר ללבוש בגדים מכובסים, ויש שהתירו רק החלפה אחת של הבגדים בלבישת הבוקר.
עוד נחלקו הפוסקים אם ניקוי כתם בבגד נחשב ככיבוס האסור, ויש שהתיר רק כשהכתם ניכר בבגד. ניקוי בגד בעזרת מטלית לחה מעט אינו נחשב ככיבוס, אולם 'ניקוי יבש' המצוי במכבסות אסור על אף שהוא נעשה ללא מים. צחצוח נעליים ללא הברקתן אינו נחשב ככיבוס, ויש שהתיר אף את הברקתן, ויש שהתיר זאת רק לכבוד שבת, לאלו הנוהגים ללבוש בגדי שבת.
[שו"ע תקנא, ג; ביאורים ומוספים דרשו, 38 ו־40]
האם צריך לפשוט את בגדי השבת מיד במוצאי שבת חזון?
מראש חודש אב ועד לאחר תשעה באב אסור ללבוש בגדי שבת; והרמ"א כתב שאיסור זה קיים אף בשבת חזון, הסמוכה לתשעה באב, ויש שכתבו שבשבת לובשים בגדי שבת כרגיל, וכן נוהגים כיום ברוב קהילות ישראל, ויש שנהגו ללבוש בגד חול אחד.
ולנוהגים ללובשם – יש שהורו שמותר ללובשם בערב שבת בזמן בו רגילים ללובשם תמיד, וכן שאין צורך לפושטם מיד במוצאי השבת, ויש שהורה שאין ללובשם בערב שבת אלא מזמן מנחה קטנה, ויש לפושטם מיד לאחר הבדלה.
כשחלה ברית מילה בתשעת הימים, מותר להורי התינוק, למוהל, לסנדק ולאשה המכניסה את התינוק למקום הברית (קוואטער) ללבוש בגדי שבת, ויש שהתיר גם לאיש המקבל מיד האשה המכניסה, ויש שהתירו זאת לכל הקרובים שאילו חלה הברית ביום אחר היו לובשים בגדי שבת. יש שכתב שגם בחגיגת בר מצוה מותר לחתן המצוות ולהוריו ללבוש בגדי שבת, ויש שהתיר אף להורי ההורים.
[שו"ע תקנא, א, משנ"ב ד, ד, ו־ו, ושעה"צ ג; ביאורים ומוספים דרשו, 4, 5, 8 ו־9]
תיקון בגדים ישנים בתשעת הימים – האם מותר לכתחילה?
אין לתפור בגדים חדשים ולא לקנותם בתשעת הימים, מפני השמחה שבדבר. חייט לא יקבל הזמנות חדשות מיהודים בימים אלו, ואף ההזמנות שקיבל לפני ראש חודש, ימעט בהכנתן כפי אפשרותו, ויש אוסרים לעסוק בהן מכל וכל; אולם, לחייט התופר עבור גויים, והדבר מפורסם, מותר לכתחילה אף לקבל עבודות חדשות בימים אלו ולהשלימן.
ותיקון בגדים ישנים בתשעת הימים – נחלקו הפוסקים אם הוא מותר לכתחילה או רק במקרה שאין בגד אחר ללבוש, אולם, שינוי מידת הבגד, או תפירת בגד חדש מפיסות בד של בגד ישן, אסורות לכל הדעות. כמו כן, סריגה, רקימה וכדומה, אסורות בימים אלו, אך יש מקלים בכך בעת הצורך; ולימוד תפירה ללא יצירת בגד כלשהו – מותר, וכן הטלת ציצית בבגד – מותרת.
[שו"ע תקנא, ז, משנ"ב מו, נא ו־נב, שעה"צ נה, וביה"ל ד"ה ונהגו; ביאורים ומוספים דרשו, 57, 58, 61, 62, 64 ו־66]
איזו רחיצה מותרת לכתחילה בתשעת הימים?
בשולחן ערוך הביא שני מנהגים בנוגע לזמני איסור הרחיצה בחודש אב: מראש חודש ואילך, או בשבוע שחל בו; ולמנהג האשכנזים יש להחמיר בכך מראש חודש ואילך, ואף במים קרים, אולם מותר לרחוץ את הפנים, הידים והרגלַים במים קרים, ונחלקו הפוסקים בנוגע לזקן, אם הוא נחשב כחלק מהפנים לענין זה, וכן נחלקו בנוגע לאיזור הנחשב כיד ורגל לענין זה.
ובערב שבת חזון מותר לחפוף את הראש במים חמים, והרגיל לרחוץ במים חמים בכל ערב שבת רשאי לרחוץ גם את פניו, ידיו ורגליו במים חמים, וכן מותר לאדם המקפיד לטבול במקוה בכל ערב שבת, לטבות במים קרים; וכל אלו מותרים גם בערב שבת חזון, אלא שאז יש לעשותם לכתחילה לפני חצות היום. ובראש חודש אב שחל בערב שבת, מותר לרגיל בכך לרחוץ את כל גופו במים חמים.
וכל איסור רחיצה זה, הוא רק כשהרחיצה נעשית לשם תענוג, אבל כשנעשית לשם הסרת לכלוך הריהי מותרת. וכתבו הפוסקים שאף רחיצה במים קרים בימים החמים, לשם הסרת זוהמת הזיעה, מותרת; ויש שהתירו אף בסבון, כאשר הדבר נצרך להסרת הזוהמה. אולם, יש שלא הקלו בכך אלא לאיסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום גם בחורף, ורק במים קרים וללא סבון; ויש שאסרו זאת מכל וכל.
[שו"ע תקנא, טז, משנ"ב צג-צז, שעה"צ צח, וביה"ל ד"ה בחפיפת; ביאורים ומוספים דרשו, 109-110]
עוגה שמעורב בה יין – האם מותר לאוכלהּ בתשעת הימים?
אכילת בשר ושתיית יין אסורות בשבוע שחל בו תשעה באב; מנהג חלק מעדות הספרדים להחמיר בכך מב' באב, ומנהג האשכנזים וחלק מעדות הספרדים להחמיר בכך כבר מראש חודש ואילך, למעט שבתות. המברך על בשר או יין בימים אלו ונזכר לאלתר באיסור, יטעם מעט כדי שלא תהא ברכתו לבטלה; וכן המבשל בשר לצורך שבת, יש שכתב שמותר לו לטעום מעט מהתבשיל, אם הדבר נצרך להכנתו.
בכלל איסור זה, אסורים גם בשר עוף ומיץ ענבים, וכן כל מאכל ומשקה שמעורבים בהם בשר ויין, כאשר טעם הבשר והיין מורגש בהם; ויש שכתב שאסר גם עוגות שמעורב בהן יין לשבח טעמן. וענבים אינם בכלל האיסור, ואף כשזב מהן המיץ לאחר שנבללו ברסק פירות וכדומה.
[שו"ע תקנא, ט-י, משנ"ב נט ו־סג, ושעה"צ סח; ביאורים ומוספים דרשו, 68, 72 ו־80]
מי שותה את היין בהבדלה של מוצאי שבת חזון?
בסעודת ברית מילה, פדיון הבן או סיום מסכת הנערכת בתשעת הימים, מותר לאכול בשר ולשתות יין, וישנן הגבלות שונות בקשר למהות המשתתפים בסעודה ומספרם. בנוגע לסיום מסכת – אין להאט או להאיץ את לימוד המסכת כדי לסיימה דווקא בתשעת הימים, ויש שכתב שמותר לאכול בשר רק בסעודה הנערכת ביום בו הושלם לימוד המסכת.
ושתיית היין בהבדלה – לדעת השולחן ערוך מותרת כרגיל, ולדעת הרמ"א – אם נוכח במקום ילד שהגיע לגיל חינוך להבדלה ולברכות הנהנין, אך לא הגיע לגיל חינוך לאבילות (ראה להלן) ישתהו הילד, ואם לא, רשאי המבדיל לשתותו. ונחלקו הפוסקים אם יש להקפיד שהילד יצא ידי חובתו בהבדלה זו, וכן אם המבדיל צריך לטעום מעט מהיין לפני נתינתו לילד. בנוגע לגיל חינוך לאבלות, נתנו הפוסקים שיעורים שונים: מגיל שש, מגיל תשע, או מהזמן בו מבין גמרא עם תוספות; ויש אומרים שבזמננו אין 'חינוך' לאבילות.
[שו"ע תקנא, י, משנ"ב ע, עג, עה ו־עו, וביה"ל ד"ה וסיום; ביאורים ומוספים דרשו, 84, 85, 89 ו־91]