שנים מקרא ואחד תרגום
* מלבד חובת קריאת התורה בציבור, חייב אדם לקרוא בעצמו את פרשת השבוע שנים מקרא ואחד תרגום; ויש שכתב שתקנה זו תיקן משה רבנו ע"ה יחד עם התקנה לקרוא בתורה בכל שבת.
* בקריאת שנים מקרא ואחד תרגום, יש אומרים שצריך לקרוא פסוק פסוק ותרגומו. ויש אומרים שצריך לקרוא פרשה פרשה ותרגומה, כלומר, פרשה 'פתוחה' ו'סתומה'.
* ראוי לכל אדם, ובפרט לירא שמים – ללמוד את פירוש רש"י בנוסף על תרגום אונקלוס, כיון שפירושו רחב בהרבה משל התרגום, ויש פרשיות רבות שלא ניתן להבינם בלימוד התרגום לבדו.
* ראוי לסיים את קריאת 'שנים מקרא ואחד תרגום' לפני קריאת התורה בשבת; ומי לא עשה כן, מצוה מן המובחר שיסיים את הקריאה לפני אכילת סעודת שחרית של שבת.
* מי שלא סיים את קריאת שמו"ת לפני סעודת שחרית של שבת, יסיים את הקריאה עד לתפילת מנחה, שבה מתחילים לקרוא את הפרשה של השבוע הבא.
* לאחר קריאת 'שנים מקרא ואחד תרגום', אין חובה לקרוא גם את ההפטרה של פרשת השבוע, אולם, יש שנהגו לקוראה לפני קריאתה בציבור.
תפילת מוסף
* זמן תפילת מוסף הוא מיד לאחר תפילת שחרית, כקרבן מוסף שזמנו אחר תמיד של שחר. ויש להקפיד להתפלל מוסף לפני זמן מנחה גדולה.
* מי שאיחר את תפילת מוסף עד תחילת השעה השמינית של היום, נקרא בפי חכמינו ז"ל 'פושע', כיון שעיקר זמן הקרבת המוסף לכתחילה הוא עד סוף השעה השביעית.
* נחלקו הפוסקים אם נשים חייבות בתפילת מוסף; ואף לדעת הפוטרים – מותר לנשים להתפלל מוסף; ויש אומרים שבזמננו נשים חייבות בתפילת מוסף לכל הדעות.
* מי שלא התפלל מוסף עד זמן מנחה גדולה – יש אומרים שלכתחילה יתפלל מנחה, ולאחריה מוסף. ויש אומרים שהדין כך רק כשיש צורך הלכתי להתפלל מנחה באותה שעה.
הצוֹם בשבת
* אסור לצוּם בשבת, ואפילו עד חצות היום. והאיסור לצום עד חצות הוא אף כשמתפלל או לומד עד אחר חצות, ויש מי שהקלו בדבר.
* יש אומרים שאדם שהאכילה מזיקה לו, ועונג הוא לו להמנע מאכילה – לא יאכל בשבת, ואדרבה, קרוב הדבר לאיסור. ואם אכילת 'כזית' בלבד אינה מזיקה לו, חייב לאכול כזית.
בֶּכִי, ביקור חולים וניחום אבלים – בשבת
* מי שהבכי גורם לו ל'עונג' במידה מסוימת, רשאי לבכות בשבת. יש אומרים שההיתר הוא רק כשהבכי בא מחמת דביקות בהשי"ת, אך יש אומרים שמותר לבכות גם כדי לתת פורקן לצער שבלב.
* מותר לבקר חולים ולנחם אבלים בשבת, אך אין לייחד לכך דווקא את יום השבת, כיון שחכמינו ז"ל הסתייגו מעט מהיתר זה באומרָם ש'בקושי' התירוהו.
* חכמינו ז"ל אמרו שהחולם חלום רע שיש בו ממש לרמוז על רעה העתידה לבוא, יתענה 'תענית חלום'. ויש שהורה כי בזמננו אין להתענות כלל 'תענית חלום'.