השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מה הדין כאשר יש כמה רועים בעיר ובער"ש לא היה ברור למי מסר את הבהמה? • מדוע התירו לקנות שור מפוטם מחוץ לתחום? • ומה הדין בכלים של כל האחים ואחד מהם משתמש בו יותר מכולם האם האחים יכולים לאסור עליו? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שצ"ז סעיף ה' – סעיף ט' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
כהמשך לסעיף ג' שהבהמה והכלים כרגלי הבעלים, ומקבלים את התחום של הבעלים ומותר להוליך אותם בשבת רק כפי התחום של הבעלים, מבואר בסעיף ה', שאדם שמסר את בהמתו לרועה, היא מקבלת את התחום של הרועה, כיוון שכבר מערב יו"ט, דעתו של הבעלים הייתה, שהבהמה תקנה את השביתה של הרועה, כדי שהוא יוכל לרעות איתה במקומות שנוח לבהמה, ואם מסר את הבהמה לשני רועים, הרי היא כרגלי הבעלים, ומבאר המ"ב, שטעם הדבר הוא, כיוון שבשני רועים אין דרכו למסור שיהיה ברשותם לעניין קניין שביתה, ומבאר השעה"צ, שאם הוא ימסור אותה גם לעניין שביתה כרגלי הרועים, נמצא א"כ שכל אחד יהיה מוגבל בתחום של חברו, וממילא השטח שיהיה אפשר להוליך אותה, יצטמצם, ויהיה אפשר להוליך אותה רק למקום ששניהם יכולים ללכת, ובמקרה כזה, הבעלים מעדיף להשאיר את השביתה של הבהמה אצלו, ולא להקנות את השביתה של הבהמה לאף אחד מן הרועים.
אפילו אם מסר את הבהמה לשני הרועים מער"ש, הבהמה נשארת כרגלי הבעלים, ויש חולקים וסוברים, שכשמסר מער"ש, הוא כרגלי הרועים, ומוליכים אותה רק למקום ששני הרועים יכולים ללכת, ואם כשמסר להם, לא בירר למי מסר אותה לשמור, ולמחרת בשבת בירר שמסר השמירה לאחד מהם, הרי היא כרגלי הבעלים.
המ"ב דן בסקי"ב, אם יש כמה רועים בעיר, ובער"ש לא היה ברור למי הוא ימסור, כיוון שמסר רק לאחד, הרי הוא כרגלי אותו רועה, ויש חולקים וסוברים, שבאופן כזה, הבהמה נשארת כרגלי הבעלים, כיוון שלא היה ברור לאיזה רועה הוא ימסור, אא"כ הוא רגיל למסור לרועה אחד מהם, שאז הוא כרגלי אותו רועה.
אדם שמפטם את הבהמות שלו, ואנשים רגילים ובאים ביו"ט גם ממקומות רחוקים כדי לקנות את השור המפוטם, והגיע אדם ביו"ט עצמו ע"י עירוב תחומין, הרי הוא כרגלי מי שלקחו לשוחטו ביו"ט, ומותר לו לקחת את הבהמה אליו מכח העירוב שעשה מערב יו"ט, שמכיוון שזו הרגילות, אז מעיקרא דעתו של המוכר היא, שאם יבוא מישהו ממקום רחוק, הבהמה תהיה כרגליו, וכן אם שחט הבעלים ביו"ט ומכר בשרו, כל אחד מהקונים לוקח את המנה שלו למקום שהולך, ומאותו טעם כנ"ל.
שור של רועה, הוא כרגלי אותה העיר, כיוון שלא רגילים לבוא ממקומות רחוקים לקנות אצלו בהמות, אלא רק אנשי העיר רגילים לקנות אצלו, ולכן הבהמות כרגלי אנשי אותה העיר, ומוסיף המ"ב, שגם אם הוא עירב לצד אחד של העיר, אבל הבהמה נשארת על תחום העיר, מותר לקונה לטלטל את הבהמה אל התחום של העיר אלפיים אמה לכל רוח, ולא כרגלי המוכר, כיוון שדעת המוכר הייתה, להשאיר את שביתת הבהמה כהתחום של העיר.
כלים המיוחדים לאחד מהאחים שבבית, דהיינו, הם של כל האחים, אבל יש אח אחד שמשתמש בהם באופן מיוחד, הדין הוא, שהם כרגליו, והאחים לא יכולים לאסור עליו, ואם הכלים של כל האחים ואינם מיוחדים, יכולים להוליכם רק למקום שכולם יכולים ללכת, ולכן אם אחד עירב למזרח והשני למערב, אסור להוציא אותם לא למזרח ולא למערב.
שאילה הרי היא כרגלי השואל, ולכן שניים ששאלו חלוק שאחד ילך בו בערבית של שבת ואחד ילך בו בשחרית, לא יוליכו את החלוק אלא למקום שיכולים שניהם ללכת, ואם אחד עירב לסוף אלפיים אמה למזרח, ואחד לסוף אלפיים למערב, לא יזיזו אותו ממקומו, כי הטלית ברשות שניהם.