ומחודש לחודש שנים עשר הוא חודש אדר (אסתר ג, ז).
בגמרא (מגילה יג:) נאמר, שכאשר נפל הפור על שבעה באדר, שמח המן שמחה גדולה, כיוון שזה היום שמת בו משה רבנו ע"ה, אך לא ידע שביום הזה גם נולד משה רבנו.
הקשה הגר"י גלינסקי זצ"ל: איך ידע המן ששבעה באדר הוא היום שמת בו משה? – רש"י בגמרא שם מביא חשבון ארוך ומורכב שיוצא מפסוק אחד בספר דברים ושני פסוקים בספר יהושע, שמשלושתם יחד עולה שמשה רבנו נפטר בז' אדר. אז את כל החשבון הזה המן ידע לעשות, ואילו את הפסוק המפורש בספר דברים – "בן מאה ועשרים שנה אנוכי היום", שממנו יודעים שמשה גם נולד ביום שנפטר – רק את הפסוק הזה הוא לא ידע?!
"אלא מאי" – הסביר הגר"י זצ"ל במתק לשונו – "ודאי ידוע לכם המעשה בצמח – לא?! ובכן, יהודי ושמו צמח, בעל גוף ולא כל כך בעל נפש… התענה כל כך בישיבה על השרפרף בתשעה באב, ועוד יותר במלמול הקינות בהן לא הבין מילה; אח"כ השתרך עם כל בני העיירה לבית העלמין כנהוג, ורגליו היחפות ניגפות באבני הדרך והשמש קופחת מעל. אבל וחפוי ראש נדחף אל ביתו והודיע: 'זהו, התעניתי דיי על החורבן, קרא עלי מועד לשבור בחורי. כבר אחרי חצות, ורובו של יום ככולו. איך האלט שוין נישט אויס, אני חייב לשתות'.
"נבהלה אשתו ומחאה: 'מה לך, צמח. תשעה באב היום!'
'זה פיקוח נפש', נאק, 'אפילו הרב יתיר, אין ספק בדבר!'
"אולי, באמת. הוא נראה חיור… 'לך ותשאל אותו', אמרה. לב של אבן… לשלוח חולה מסוכן לקצה השני של העיירה כדי לשאול בדיני נפשות… בפירוש שנינו שבהלכות אלו 'הזריז הרי זה משובח, והנשאל מגונה (מדוע לא למד) והשואל הרי זה שופך דמים' (ירושלמי יומא פ"ח ה"ה).
"הלך, ומיד חזר. 'אמרתי לך', נהם, ומִלֵא גרונו מים.
"תמהה: 'כבר הגעת לבית הרב, ונכנסת, ושאלת, וענה, וחזרת?!'
"'חסכתי דרך', הסביר לה. 'עברתי ליד בית הכנסת, ושמעתי שמתפללים מנחה, והרב שליח ציבור, ואוחזים בחזרת התפילה. אבל פיקוח נפש הוא, והרב הפסיק לכבודי באמצע התפילה ודחק בי: 'עֶס', תאכל, 'צמח!'.
"ודאי, הרב אחז בברכת 'את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח', אבל צמח קלט מה שרצה לקלוט. 'עס צמח', ומהר למלא אחר ההוראה!
"כך המן" – סיים הגר"י גלינסקי – "את מה שהוא רצה לראות, ראה!"
(ע"פ להתעדן באהבתך)