יום רביעי ה' בניסן תשע"ט
האם צריך עירוב חצרות כדי לטלטל מתא לתא בספינה?
ספינה שמחיצותיה גבוהות עשרה טפחים, כך שהיא רשות היחיד, ויש בה תאים נפרדים לנוסעי הספינה, והמחיצות שביניהם קבועות ולא ארעיות – אם יש בה שני נוסעים יהודים הדרים בתאים נפרדים, אסורים כל תאי הספינה בטלטול חפצים מזה לזה, ומהם לשטח הספינה הפתוח, הנחשב כחצר משותפת, ולהיפך, עד שיעשו עירוב חצרות. ובשטח הספינה הפתוח, מותר לטלטל כדין כל חצר משותפת שהיא רשות היחיד.
ולמרות שלענין חיוב במזוזה אין תאי הספינה נחשבים כדירת קבע, ולכן אין חובה לקבוע מזוזה בפתחם; לענין עירוב חצרות די בכך שהתאים קבועים לנוסעים מסוימים למשך תקופת ההפלגה.
[שו"ע שסו, ב, ומשנ"ב יג-טו; ביאורים ומוספים דרשו, 17-18]
ספינה שאין בה תאים למגורים – האם ניתן לטלטל בתוכה ללא עירוב חצרות?
בהמשך לאמוּר: ספינה שאין בה תאים למגורים, אלא כל נוסעיה דרים יחד בשטח הספינה הפתוח – מותר לטלטל חפצים בתוכה ללא עירוב.
וספינה שיש בה רק נוסע יהודי אחד הדר באחד מהתאים, ושאר היהודים שבספינה דרים בשטח הספינה הפתוח – יש אומרים שמותר לטלטל מהתאים לספינה, ולהיפך; וכדין חצר שאין בה אלא בית אחד, שמותר לטלטל מהבית לחצר ללא עירוב חצרות.
ויש אומרים שדין זה אמוּר רק באופן ששטח הספינה הפתוח אינו ראוי למגורים, שאז הוא נטפל לתא המגורים כדרך שחצר נטפלת לבית האחד שבתוכהּ; אך אם הוא ראוי למגורים, אסור לטלטל מהתאים לספינה, ולהיפך, ללא עירוב חצרות.
[משנ"ב שסו, יד, וביה"ל ד"ה בתים; ביאורים ומוספים דרשו, 19 ו־23]
ספינה שמחיצותיה נמוכות מעשרה טפחים - האם מותר לטלטל מתוכה אל היָם?
ספינה שמחיצותיה נמוכות מעשרה טפחים – דינה ככרמלית, ואסור לטלטל חפצים בתוכה לטווח של יותר מארבע אמות. ומודדים את עשרת הטפחים מקרקעית הספינה, למרות שמספר טפחים מגובהה שקועים במים. ומותר לטלטל מהים – שהוא כרמלית – לתוכה, ולהיפך.
ואם יש בספינה זו תאי מגורים שגובהם עשרה טפחים ורוחבם ארבעה – אסור לטלטל מתוכם לספינה, ועירוב חצרות אינו מועיל להתיר זאת, שהרי הם רשות היחיד, והספינה כרמלית; אולם, יכולים בעלי התאים לערב עירוב חצרות ביניהם דרך פתח שבין התאים, ורשאים לטלטל מתא לתא שלא דרך הספינה.
[שו"ע שסו, ב, ומשנ"ב טז-יז; ביאורים ומוספים דרשו, 21]