שאלה: מי שנעשה בר מצוה באחד מימי החנוכה, האם יכול להדליק לפני צאת הכוכבים כפי מנהג אביו, או שכיון שאז יתכן שעדיין הוא קטן לא תועיל הדלקתו לפטרו לכשיגדיל, וצריך להמתין עד צאת הכוכבים, שאז יהיה גדול בוודאי וידליק את הנרות חנוכה?
תשובה: מעיקר הדין ידליק כמנהג אביו ואינו צריך להמתין לצאת הכוכבים.
והטעם, דהנה מצות חנוכה היא מדרבנן, אכן חיובו של הקטן הוא מתרי דרבנן, אחד – שעצם המצוה היא דרבנן, וגם שכל חיובו במצוות הוא מדרבנן, לכן אינו מוציא ידי חובה גדול שחייב מצד 'דרבנן' אחד. לכן היה מקום לומר שגם לא ידליק בקטנותו כדי לצאת ידי חובה לכשיגדל. אכן השו"ע (סי' תרע"ה ס"ט) הביא שיש אומרים שמועילה הדלקת קטן, אלא שהעיקר לדינא נקט שקטן אינו מוציא גדול ידי חובה.
אך יש לפשוט ספק זה מדברי השו"ע (סי' נ"ג ס"י) שכתב בשם מהרי"ל שקטן שנעשה בר מצוה בשבת לא יעבור לפני התיבה במעריב של ליל שבת שהתפללו מבעוד יום מפלג המנחה, כיון שעדיין לא נעשה גדול לפני צאת הכוכבים. מבואר מדבריו שהקטן בעצמו בוודאי מתפלל מעריב עם הצבור מבעוד יום, ומועילה לו תפלתו לכשיגדיל, רק שלא יהיה חזן להוציא אחרים ידי חובה. הרי מבואר דכלפי עצמו אינו צריך להקפיד על מה שעושה בהיותו קטן, עכ"פ במצוות דרבנן. ועוד יש לפלפל בזה וקצרתי.