לאחרונה נכנס אל רבינו הגר"ח קניבסקי שליט"א רב קהילה עשירה ומכובדת מארצות הגולה. במהלך הביקור הוא שאל מספר שאלות הנוגעות לו ולבני הקהילה, חלק מן השאלות עסקו בעניני צדקה.
אצלנו, אמר הרב, יש בקהילה מספר גדול של עשירים ותומכי תורה הנודבים בעין יפה לכל דבר שבקדושה, בעקבות כך נתרבו מאוד משולחים מכל רחבי העולם הבאים לבקש את נדבת לבם, איש איש והמוסד או הצורך בעבורו הוא בא.
נודע לנו – המשיך הרב – שמתוך אותם שבאים לבקש צדקה, יש גם אינשי דלא מעלי, הבאים במרמה ומבקשים כסף, ולא מגיע להם כלל, ובעקבות כך התאגדנו עם ראשי הקהילה ועשינו מספר תקנות, כגון שעל כל משולח לקבל אישור מהרב המקומי כדי לבקש כסף, וכן לבוא רק בזמנים מסוימים וכו', כדי שנוכל לדעת שאכן רק אלו הזקוקים יקבלו תרומות, ולא סתם אנשים מן השוק שמנצלים את נדבת ליבם של התורמים.
רבינו שליט"א לא היה מרוצה ואמר לו כי אל לו להקשות יותר מדי על המשולחים ומבקשי הנדבות. "עליכם להתפלל שהקב"ה ימציא לכם עניים הגונים, כמו שכתוב בגמ (ב"ק ט"ז ב), ולקוות שלא יהיה עסק עם רמאים. אבל בתקנות שעשיתם יכולה לצאת תקלה שאלו שמגיע להם לא יקבלו".
(דברי שיח תרומה תשע"ט)