מאת: יעקב לוסטיגמן
"אתמול נסעתי ברחובות ירושלים עם רכבי הפרטי", מספר לנו אחד מקוראי 'הפותח'. "הכבישים היו די עמוסים, והנהגים קצרי סבלנות. אני נסעתי לי בנחת, ומראש יצאתי מוקדם יותר כי ידעתי שבשעות הללו התנועה יכולה להיות איטית למדי…
"לפתע פתאום, ללא שום הכנה מוקדמת שבקה המכונית חיים במרכז הכביש, במעגל תנועה. אני מנסה להעביר את מוט ההילוכים למצב חניה, ולהתניע מחדש את האוטו, אבל הוא פשוט לא מגיב.
"בתוך דקות אחדות כבר השתרכו פקקי תנועה מכל צדדיו של הכיכר. אני רוצה לדרדר את הרכב לצד הדרך, אבל משאית ענקית עומדת מאחורי, ומאחוריה מכוניות רבות נוספות. יצאתי מהרכב וניסיתי להכווין את התנועה. אם כולם ייסעו קצת אחורה, אמרתי להם, אוכל לדרדר את הרכב לאחור, במורד הכביש, ולהחנות אותו בצד הדרך. אבל השיירה הארוכה לא זזה.
"נהגים עצבניים כבר להתאסף סביבי, אחרים ישבו במכוניות וצפרו בחוסר סבלנות, ואז נשמע קול נהמת המנוע של אופנוע עליו היה רכוב שוטר תנועה.
"השוטר דווקא מצא רעיון מצוין. במקום להתחיל להזיז עשרות מכוניות לאחור כדי לעשות מקום ולדרדר את הרכב אחורה, הוא הציע שנדחף אותו מעט קדימה במעלה הכביש, בזמן ששאר המכוניות עמודות על מקומן, ולאחר מכן נדרדר את הרכב בחזרה אחורה ונכוון אותו אל צדי הכביש. זה עבד. אחרי שלוש דקות הכביש כבר היה פנוי והתנועה חודשה.
"ניגשתי לשוטר והודיתי לו בחום", מספר לנו בעל המעשה. "החמאתי לו על ההברקה ששלף ברגע, ועל כך שהוא 'הציל את המצב'.
"לפני כן לא חשבתי כמה המחמאה הזאת תהיה חשובה לשוטר, אבל לאחר שהחמאתי לו ראיתי שפניו פשוט הוארו. הוא כל כך נהנה מהדברים החמים שאמרתי לו, ונסע משם כשמצב הרוח שלו 'בעננים'.
"חשבתי על זה קצת, והבנתי למה הוא נהנה כל כך. הרי שוטר תנועה מעצם תפקידו ממלא תפקיד לא נעים. בדרך כלל האנשים שהוא פוגש כועסים עליו בגלל הדו"חות שהוא נאלץ לתת להם. המילים הטובות שלי היו ממש כמים קרים על נפש עייפה, ואני בטוח שבשעות שלאחר מכן הוא היה רחמן יותר כלפי אנשים שנתפסו על ידו בעת שביצעו עבירות תנועה. כך, עם דקה אחת של שבחים ומחמאות, עשיתי אותו מאושר, וגם הפחתתי מעוגמת הנפש שנגרמה לאחר מכן לנהגים אחרים".