האם מותר לאנשי חברה קדישא לחזור לביתם לאחר לוויה שנערכה מחוץ לתחום? │ ומדוע התירו חכמים להחזיר את כלי הקבורה למקומם לאחר לוויה שנעשתה ביום טוב? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות יום טוב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ה', סימן תקכ"ו סעיף ו']
לווית המת מחוץ לתחום
ביום טוב ראשון מותר ללוות את המת רק בתוך התחום, אבל לא מחוץ לתחום, ומבאר השנה ברורה, שאף על פי שמבואר בסעיף ד' שאיסורים דרבנן מותר ליהודי לעשות לצורך המת ביום טוב ראשון, ואם כך, מדוע אסור ללוות את המת ביום טוב ראשון מחוץ לתחום, והרי יציאה מחוץ לתחום של אלפיים אמה אסורה רק מדרבנן ? ומבאר המשנה ברורה, שמשום לוויה לבדה, לא התירו חכמים איסור דרבנן.
ביום טוב שני מותר ללוות את המת אפילו מחוץ לתחום, ואפילו מחוץ לתחום דאורייתא של שלשה פרסאות, מותר, כיוון שיום טוב שני לגבי מת, עשאוהו כיום חול, ואפילו אם יצאו מחוץ לתחום דאורייתא של י"ב מיל, בכל זאת מותר לה לחזור למקומם ביום טוב, כיוון שהתירו סופם משום תחילתם, ואם לא נתיר להם לחזור בחזרה לביתם, אז בפעם הבאה הם לא ייצאו ללוויה ולא יתעסקו בצרכי המת, ומביא הביאור הלכה, שאם באותו מקום שהם הגיעו אליו יש עיר מיושבת שהם יכולים להישאר שם במשך יום טוב, באופן כזה לא התירו להם לחזור לביתם, ולא שייך לומר בזה, 'התירו סופם משום תחילתם', משום שנוח להם להישאר באותו מקום שהם הגיעו אליו.
חזרת אנשי חברה קדישא לביתם לאחר הלוויה
אנשי החברה קדישא שהם משתכרים עבור ההתעסקות בצרכי המת, וכן האבלים עצמם, בהם לא שייך לומר שאם לא נתיר להם לחזור חזרה שהם יימנעו מזה בפעם הבאה, שהרי זו היא פרנסתם, ואולי להם לא נתיר לחזור חזרה לביתם מחמת הסברא של 'סופם משום תחילתם'.
החזרת כלי הקבורה לאחר הלוויה
מותר להחזיר את כלי הקבורה שהוליכו איתם מחוץ לתחום, משום שהם לא מוקצה ביום טוב, אלא הם 'כלי שמלאכתו להיתר' כי אולי הוא יצטרך אותם לצורך מת אחר, ולכן מותר לטלטל אותם אפילו אם סיבת הטלטול היא כדי שלא יגנבו את הכלים.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א