כידוע, מותר לברור בשבת אוכל מתוך פסולת, בַּיָּד, על מנת לאוכלו לאלתר. ומהו שיעור הזמן הנקרא 'לאלתר' כאשר מדובר בהכנת סעודה? אם מיד לאחר הברירה מתחילה הסעודה, הרי זה נחשב 'לאלתר' אף אם את המאכל הנברר עצמו יאכלו מאוחר יותר מחמת שהסעודה נמשכת זמן רב. ואם הברירה נמשכת זמן מה – יש שכתב שאין זמן מוחלט להגדרת 'לאלתר', והדבר משתנֶה מאדם לאדם כפי הזמן הזמן הנדרש לו להכנת האוכל, ויש שהגדיר זאת – שֶׁכל שמורגש כי הברירה נעשית בסמוך לסעודה, הרי זה בכלל לאלתר. ואף בסעודה שמשתתפים בה אנשים רבים, והברירה אורכת זמן רב – יש אומרים שמותר להתחיל את הברירה זמן רב לפני הסעודה. אך יש אומרים שאף בסעודה גדולה אין היתר להתחיל את הברירה למעלה ממחצית השעה לפני הסעודה; ואם די בפחות ממחצית השעה, אין היתר אלא כפי הזמן הנדרש לברירה.
והרוצה לברור מאכל הנמצא במקרר או במקפיא על מנת לחממו או להפשירו – יש אומרים שאף אם בדעתו לאוכלו מיד לאחר החימום וההפשרה, אין זה נחשב כברירה 'לאלתר', שכן האכילה היא השימוש בחפץ, וההפרשה והחימום אינם אלא הכנה לשימוש בו. ויש מבדילים בין מאכל שנהוג לחממו או להפשירו בסמוך לסעודה דווקא, אשר לגביו נחשבות פעולות אלו כ'דרך אכילה' וכשימוש בחפץ, והברירה מותרת, לבין מאכל שאין הדרך לחממו ולהפשירו, אשר לגביו פעולות אלו אינן 'דרך אכילה', והברירה אסורה.
והיוצא מביתו למקום אחר ורוצה ליטול עמו דבר כדי להשתמש בו באותו המקום, כגון אשה היוצאת עם ילדיה ורוצה ליטול עבורם בגדים להחלפה – רבים מהפוסקים כתבו שהדבר אסור, כיון שהשימוש בחפץ אינו מיידי, ויש שהתיר זאת.
[שו"ע שיט, א, ומשנ"ב ד; ביאורים ומוספים דרשו, 7]