השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן קצ"ב סעיף ב'
- ברכת זימון בשלשה או בעשרה -
נוסח הזימון בעשרה | שכח להזכיר "אלוקינו" באיזה אופן יכול לחזור?
כאשר יש עשרה מסובים, יש נוסח שונה, והוא, "נברך אלוקינו שאכלנו משלו", וכאשר יש עשרה ושכח המזמן ואמר "נברך שאכלנו משלו" וגם המסובים אמרו, "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו", יצאו יד"ח זימון ואינם יכולים לחזור ולזמן בשם, כי הזכרת שם השם אינה מעכבת, ובכ"ז אם נזכר המזמן קודם שהמסובים ענו, יחזור ויזכיר שם השם, דכיון שלא ענו , הזימון לא נתקיים.
המ"ב דן, באופן שאמרנו שזימן ללא הזכרת שם השם וכן המסובים ענו בלא הזכרת השם, האם הוא יכול לחזור אחריהם ולומר "ברוך אלוקינו", או לא.
סימן קצ"ג סעיף א'
- אם מצטרפין לזימון אם לאו -
דין שומע כעונה בהמוציא | הטעם שאין דין שומע כעונה בבהמ"ז | באיזה אופן אחד מוציא חברו בבהמ"ז? | בכמה אינם רשאים ליחלק? | שניים שאכלו האם יש עניין שיחזרו אחר שלישי כדי שיהיה זימון?
יש הבדל בין ברכה ראשונה לבין בהמ"ז, לגבי ברכת המוציא, שניים שאוכלים יחד, יכול אחד להוציא את חברו, ולגבי בהמ"ז, אחד לא יוציא את חברו, והטעם, א. משום שבברכת המוציא הם קובעים עצמם לאכול יחד, וממילא יש ביניהם איזה שהוא קשר וחיבור, אבל בהמ"ז הם נפרדים כל אחד לדרכו. ב. בהמ"ז היא דאורייתא ועדיף שכל אחד יברך לבד ולא יצא ע"י שומע כעונה. ונפק"מ בין הטעמים, באופן שאכלו פת פחות מכדי שביעה שאז החיוב של בהמ"ז הוא מדרבנן, דאם כהטעם הראשון שמכיון שהם עומדים להפרד אז אחד לא יוציא את חבירו, אין הבדל אם אכלו שיעור או פחות משיעור, כיון שיש בהמ"ז ועומדים להפרד אחד לא יוציא את חבירו, אבל אם הטעם משום שבהמ"ז היא דאורייתא ועדיף שכל אחד יברך לעצמו, כאן זה רק דרבנן.
וההלכה כהטעם הראשון, וגם כשאכל רק שיעור פחות מכדי שביעה שאז החיוב של בהמ"ז הוא רק דרבנן, אחד לא יוציא את חברו.
באופן שאחד לא יודע לברך, אחד יוציא את חברו יד"ח, ובאופן שהוא לא מבין את השפה, חברו לא יוציא אותו יד"ח אלא יברך בעצמו ואין כאן שומע כעונה, וכך סובר השו"ע, והמ"ב חולק, וסובר שגם כשלא מבין, כיון שמברך בלה"ק יכול לצאת יד"ח בשמיעה מחברו.
ג' שאכלו אינם רשאים ליחלק כיון שנתחייבו בזימון, ושניים שאכלו מצווה שיביאו עוד אחד שיצטרף איתם כדי שיזמנו, והמ"ב מביא, שאם יש עוד אחד בבית, מצוה לתת לו דבר מה לאכול כדי שיצטרף איתם לסעודה, ואז יהיה זימון, וכן ד' או ה' אסור להם ליחלק כיון שיפסידו זימון, אבל ו' נחלקים כי ישארו קבוצה של ג' ג', ועד עשרה נחלקים, אבל עשרה לא נחלקים כי אם יחלקו יפסידו את "אלוקינו", אבל עשרים יכולים ליחלק לב' קבוצות של עשרה עשרה.