מתי דילוג של פסוק בקריאת התורה לא מעכב?
כמה פסוקים צריכים לקרוא בקריאת התורה בשני וחמישי?
במה קריאת התורה של שבת חמורה יותר מאשר קריאת התורה בשני וחמישי?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן קל"ז סעיף ב'
-כמה פסוקים צריכים לקרוא לכל אחד-
חלוקת הפסוקים לג' הקרואים | מעלת הקריאה בעולה בעצמו | דילגו פסוק בקריאת התורה בב' וה' | דילגו בקריאת שחרית של שבת | דילגו במועדים |
למדנו שבמנחה של שבת ובשני וחמישי לא קוראים פחות מד' פסוקים, שהרי תקנת משה רבינו היתה, שלא יעברו ג' ימים בלי תורה, ולכן יקראו בשבת ובשני וחמישי, ועזרא הסופר הוסיף ותיקן, שיקראו בתורה גם במנחה של שבת, וגם י' פסוקים, וגם ג' קרואים, ואותם י' פסוקים שצריך לקרוא במנחה של שבת ובב' וה', הם כנגד י' מאמרות, וכנגד י' הדברות, וסדר חלוקת אותם י' פסוקים בין ג' הקרואים היא כך, ב' קרואים קוראים כל אחד ג' פסוקים, ואחד קורא ד' פסוקים.
בשנים קדמוניות לא היה מצויין בקריאת התורה כמו שמצויין אצלנו בסידורים, ראשון, שני, שלישי, אלא כל מי שהיה עולה לתורה, הוא גם היה קורא בתורה, וכתוב בשו"ע שמי שתופס וקורא את ד' הפסוקים, הרי זה משובח, יש מעלה מסויימת שהראשון שעולה לתורה הוא זה שיקרא את ד' הפסוקים, כי יש מעלה לראשון כי הוא ראשון, וכן יש מעלה לשני שהוא יקרא את ד' הפסוקים כי הוא אמצעי, ויש גם מעלה שהאחרון יקרא את ארבעת הפסוקים, כי האחרון זה מעלין בקודש, עכ"פ יוצא שכל מי שקורא את ד' הפסוקים יש בזה צד של מעלה.
סעיף ג'
אם בטעות דילגו פסוק אחד בקריאת התורה בב' וה' אם בסך הכל קראו י' פסוקים וקראו ג' קרואים לתורה ולכל אחד לא היה פחות מג' פסוקים, אע"פ שדילג על איזה פסוק זה לא מעכב, אבל בקריאת התורה של שבת בבוקר, אפילו תיבה אחת מעכבת, אפילו אם הכניסו את הס"ת להיכל ואמרו חצי קדיש שאחרי קריאת התורה, ופתאום נזכרו שדילגו פסוק או תיבה אחת, חוזרים ומוציאים את הספר תורה, וקוראים את הפסוק שדילגו עם עוד ב' פסוקים נוספים, כיון שתקנת משה רבינו לקרוא את התורה בשבת, היתה כדי להשלים את התורה כל שנה ושנה, וכעת חסר להם חלק מהתורה, לכן משלימים שוב את מה שדילגו.
ובקריאת התורה של מועדים הדין הוא שזה לא מעכב, כי כבר קראו את התורה בכל השנה, אבל אם דילגו דבר משמעותי, כגון שבמקום לקרוא יום השני קראו יום השלישי, חוזרים ומוציאים הספר תורה וקוראים פעם שניה.