מתי אסור לעבור ליד פתח בית הכנסת

באלו אופנים מותר לעבור ליד פתח בית הכנסת בשעת התפילה?│ומה המעלה בתפילה עם הציבור?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תפילה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א' סימן צ' סעיפים ח' – ט']  

אופני ההיתר לעבור ליד פתח בית הכנסת בשעת התפילה

אסור לעבור מחוץ לבית הכנסת בצד שנמצא בו הפתח של בית הכנסת, בשעה שהציבור מתפללים, מפני שהוא נראה ככופר, שהרי הוא נמצא ליד בית הכנסת בשעת התפילה, והוא אינו נכנס אליו, ובכל זאת, ישנם ארבעה אופנים שהדבר מותר:

א. כשהוא לבוש בתפילין, משום שרואים שעול מלכות שמים עליו, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו' בשם ערוך השולחן, שלאו דווקא אם הוא לבוש בתפילין, אלא גם אם הוא מחזיק את התיק של הטלית והתפילין, ניכרים הדברים שעול מלכות שמים עליו.

ב. כאשר יש בית הכנסת אחר בעיר, שאז יאמרו שהוא הולך להתפלל בבית הכנסת השני, וכן אם באותו בית הכנסת ישנם כמה מניינים, לא יחשדו בו שנראה ככופר, אלא יאמרו שהוא התפלל במניין אחר.

ג. כאשר יש פתח אחר לבית הכנסת, שאז יאמרו שהוא נכנס בפתח האחר.

ד. כאשר רוכב על גבי בהמה, ואין חשש שיאמרו שהוא כופר, משום שהוא טרוד ברכיבת הבהמה.

תפילה בציבור

ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הציבור, כיוון שאין הקב"ה מואס בתפילתם של ציבור, ומובא כאן בהערה בשם האגרות משה, שזה חיוב גמור, וכאשר יש שתי בתי כנסיות, האחד עם מניין מצומצם, והשני ברוב עם, מצוה ללכת לבית הכנסת שיש בו ברוב עם, ויש כאן נידון בהערה, באופן שיש שני אבלים בבית הכנסת, והם רוצים לחלק את הציבור, דהיינו, שחלק מהציבור יתפלל עם האבל הראשון, וחלק מהציבור יתפלל עם האבל השני, הדין הוא, שלא לחלק את המניין, משום שמפסידים בזה את המעלה של ברוב עם, אבל יש דעה החולקת וסוברת, שיש עניין להתחסד עם האבלים, ולקיים להם מניין נוסף,

אדם שהיה בבית הסוהר, וקיבל מהם רשות להשתחרר לצורך תפילה בציבור יום אחד, האם יבחר את היום שעומד לקראתו, או שימתין עם אותו יום עד יום כיפור או עד פורים, מבואר שמיד כשיש לו אפשרות לכך, ישתחרר ולא ימתין עם זה, משום שמצוה הבאה לידך אל תחמיצנה, ומביא המשנה ברורה בשם המגן גיבורים בשם ר' זלמן, שפעם אחת הלך מביתו לבית הכנסת כשהוא עטור בטלית ותפילין, ופגש אותו אדם שרצה למכור לו אבנים טובות, אמר לו ר' זלמן, תמתין עד שאסיים את תפילתי, אני לא רוצה להתעסק בזה עד לאחר שאני חוזר מבית הכנסת, והלך אותו אדם, ומכר את אותם אבנים למישהו אחר, ואותו אדם הרוויח מזה הרבה כסף, ור' זלמן שמח שמחה גדולה שהפסיד כל כך הרבה כסף בעד תפילה.

המתפלל בביתו יכוון את תפילתו עם תפילת הציבור

כאשר אדם אינו יכול לבוא לבית הכנסת ולהתפלל בציבור, בכל אופן ינסה לכוון את תפילתו בשעה שהציבור מתפללים, וכאשר אדם מתפלל מוסף והציבור מתפללים שחרית, מבואר במשנה ברורה, שאם מכוון את תפילתו לשעה שהציבור מתפללים, זה לא נחשב לתפילת הציבור אלא אם כן הוא מתפלל ממש את תפילת הציבור, אבל כאשר הוא נמצא בבית הכנסת ממש, והציבור מתפלל מוסף או שחרית, אז זה נחשב תפילה בציבור.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א