השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רי"א סעיף ה'
- דיני קדימה בברכת הפירות -
באיזה אופן גפן קודם לחיטה או שעורה? | מה הדין כשהגפן והחיטה חביבים עליו בשווה? | מה החידוש שברכת המוציא קודמת לברכת מזונות? | מיני מזונות מחיטה ופת משעורה, מי קודם? | כשלא הקדים בסדר הברכות האם הדבר מעכב?
למדנו לעיל, שסדרי הקדימה בפירות ז' המינים הם כסדרם בפסוק.
מבואר שחיטה אינה קודמת לגפן בכל מחיר, יש אופנים שחיטה או שעורה אינם קודמים לגפן, אלא הגפן או התאנה או הרימון קודמים להם, דהיינו, כאשר אדם טחן את החיטים או השעורים ולש אותם ועשה מהם עיסה ואפה פת או תבשיל, הם קודמים למי שמאוחר בפסוק, אבל כאשר כוסס אותם כמות שהם שאז ברכתם האדמה, אינם קודמים למאוחר מהם בפסוק.
נח' המג"א והגר"א, למג"א באופן ששניהם חביבים עליו בשווה, יקדים לברך על החיטה, ובאופן שהפרי שמברכים עליו העץ חביב עליו יותר, אז יקדים אותו לחיטה, כי החיטה ברכתה האדמה כשאוכלה חיה כמות שהיא, ולגר"א באופן שהחיטה או השעורה חיים כמות שהם, אין משקל לז' המינים, ויקדים לברך על מי שרוצה, או לחילופין יקדים לברך על החיטה אם היא חביבה לו.
ברכת המוציא קודמת לברכת מזונות כי היא ברכה חשובה יותר, ולכאו' ברור שברכת המוציא קודמת למזונות שהרי בשעה שמברך המוציא הוא יהיה בתוך הסעודה ואז כבר לא צריך לברך מזונות, נמצא שבלי דין קדימה צריך להקדים לברך המוציא כדי למנוע ברכת מזונות שהיא ברכה שאינה צריכה, וא"כ מה החידוש? ומבאר המ"ב, שהחידוש הוא, שאע"פ שאותם דיני מזונות לא נפטרים בברכת הפת, וכגון שבאים לקינוח סעודה, צריך להקדים את ברכת המוציא כיוון שהיא חשובה יותר.
מה זה מאכל "חשוב"? מבאר המ"ב, שאע"פ שהמיני מזונות עשויים מחיטה והפת עשויה משעורה, אפ"ה כיוון שעל השעורה מברך המוציא, ועל החיטה מזונות, המוציא משעורה קודם לחיטה של מיני מזונות.
אם לא הקדים את מה שהיה צריך, אין זה מעכב אם ברכותיהם שוות, כי כל סדרי הקדימה זה עניין של לכתחילה בלבד.