למערכת דרשו נשלח הסיפור הבא, שארע לאברך מטבריה עם מרן הגראי"ל זצוק"ל. הסיפור הועבר ע"י אברך שמע זאת מכלי ראשון. הוא מספר כך:
ידידי ר' ש. מ., היום אברך חשוב כאן בטבריה, לשעבר בחור בישיבת פוניבז', נמנה על הקבוצה שפתחה את ישיבת 'רינה של תורה' סניף של 'ארחות תורה' בכרמיאל.
בשנים עברו היה מרן זצ"ל מגיע פעם בחודש למסור שם שיעור, ולאחר השיעור היו הבחורים נגשים לשאול אותו בלימוד, זה בעיון זה בבקיאות, או בכל נושא לימודי אחר.
המסכת הראשונה שלמדו הייתה מסכת 'קידושין'. שם בדף ל"א יש את הסוגיא של 'דמא בן נתינה'.
חברי מספר כי הוא וחבריו התקשו: מדוע מביאה הגמ' את המעשה של דמא בן נתינא כשבח על כך שלא העיר את אביו, וכי יש אבא שלא היה רוצה שיעירו אותו בשביל להרוויח רווח כ"כ גדול?
"החלטנו לשאול את מרן זצ"לאת השאלה, בפעם הבאה שיגיע למסור שיעור בישיבתנו", מספר החבר, "ואכן כשהגיע מרן הרב שטיינמן שאלנו אותו מה הפשט!.
"הרב זצ"ל בשמעו את השאלה צחק צחק, מה שהיה נראה בעיני לא מוכר… ואז השיב: 'כנראה שיש אנשים שמעדיפים רק לישון ולישון, ולא מעניין אותם אם יכולים להרוויח כ"כ הרבה כסף"…
שש
ברוך שזכו לכוון לדברות משה של הרב פיינשטיין וכן לבאר היטב יו"ד רמו
דברות משה לגר"מ פיינשטיין הערה לז
ע"כ צ"ל דגם אביו של דמא בן נתינה לא היה שפוי בדעתו [עי' תוד"ה ובאת בשם המדרש], דאל"ה בודאי היה שמח בריוח עצום כזה של בנו, והיה מצטער על שלא הקיצו.