שאלה: מעשה באחד שביקש מחברו להשאיל לו דיסק שבו הוקלטה חתונתו עם התזמורת הנפלאה בניצוחו של הזמר הנודע. והנה כאשר הקשיב להקלטת החופה, שומע את חברו החתן אומר בהתרגשות: "הרי את מקודשת בטבעת זו כדת משה וישראל", כשהוא משמיט את המילה "לי"… כדי להיות בטוח, הקשיב פעם נוספת לדיסק, ושמע שאכן מרוב התרגשות שכח החתן לומר "לי", ובא לשאול האם לעורר את החתן לשאלה שיש בקידושין שלו, והאם אכן יש להצריך קידושין שניים בפני שתי עדים.
תשובה: מבואר בשו"ע אבן העזר (סי' כ"ז ס"ד) שאם אמר "הרי את מקודשת" ולא אמר "לי" – אינה מקודשת, וכתב הרמ"א שכן עיקר, וי"א להחמיר שזה קדושין. אכן אם עשו שידוך ביניהם, דעת המהר"י בן לב שאז מוכח שמקדשה לעצמו, והביאו ה'בית שמואל' וכתב שהמהרי"ט חולק.
ויש מקום להקל עוד, משום שמוכח מהנהגתם שרוצה לקדשה, שלבש בגדי חופה והיא לבשה בגדי כלה, וכתבו כתובה, ובאו לאולם, הכל כדי לקדשה, א"כ ראוי להחשיבו כ'עסוקים באותו עניין' שאז אין צריך אמירת קדושין. אכן הדבר תלוי בדעות הראשונים, שדעת הר"ן היא דעסוקים באותו ענין מועיל כהוכחה על רצונו ודעתו לקדש ומועיל אף בלי אמירה, וכן הרמ"א בסי' כ"ז ס"א הביא דעת המרדכי שמספיק גם כשמדברים בפניה, משמע שאין מעכב אמירה; אכן הט"ז שם כתב שדוקא אם הבעל מדבר, כי צריך את אמירתו, וכן המאירי כתב שהדיבור שעסקו בענין הקדושין מועיל להחשב דיבור בקדושין, הרי שלדעתו מעכבת האמירה. לכן יש לעשות שאלת חכם בכובד ראש.