המנהג בהרבה מקומות לחזור ולספור ספירת העומר ביום בלא ברכה, ובכל יום אחרי תפילת שחרית אומר הש"ץ 'היום כך וכך לעומר', והקהל עונה אחריו. מנהג זה מביא המהרש"ל בספרו "ים של שלמה" (סוף מס' בבא קמא) כמנהג אנשי ארץ ישראל, ובספר "כתר שם טוב" כותב שכך הוא גם המנהג במצרים.
ונהגו כן, כדי שאם שכח אחד מהקהל לספור ספירת העומר בלילה, ייזכר ויספור עכשיו ביום ובכך תועיל לו הספירה ביום שיוכל לקיים המצוה ולהמשיך ולספור בשאר הלילות בברכה. ויש מקומות שהכריזו כן מפורש: 'אמש היתה הספירה כך וכך, ומי ששכח יספור עכשיו בלא ברכה' ("מועד לכל חי" סי' ה סי"ז).
בספר "כרם שלמה" (הובא ב"מנחת עומר" סק"א) כותב, שטוב לנהוג כן בכל מקום, שבכל יום ויום יספרו עוד פעם ביום את הספירה, וכן היו נוהגים אנשי מעשה. וכן כותב גם ה"כף החיים" (סי' תפט סק"פ).
וכך נתפשט אצל הרבה צדיקים וגאוני הדורות שהיו סופרים גם ביום, ובספר "עטרת מנחם" (אות קצא) כותב בשם הרה"ק רבי אלימלך מליז'ענסק, שאמר שיש לחזור ולספור הספירה אף בבוקר. וכך נהגו הבית אהרן מקארלין זצ"ל והרה"ק רבי יצחק מסטיטשין זצ"ל.
מתי סופרים?
עיקר המנהג הוא לספור אחר התפילה, כמובא בספר "ברית כהונה" (מנהגי ג'רבא, אות ע סקי"ד). והגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל כותב שהיו סופרים כן אחר קדיש 'תתקבל' או לפני אמירת 'קוה אל ה" ("מועד לכל חי" סי' ה סי"ז), ובסוריה היו סופרים אחר שמונה עשרה לאחר חצי קדיש.
אבל יש שנוהגים לספור קודם אמירת 'ברוך שאמר' ("שו"ת דברי יציב" ח"ב ט), וכן המנהג בחצרות באבוב, ביאלא וספינקא.
לספור כמה פעמים
ומצינו אצל כמה גדולים וצדיקים שנהגו לחזור כמה וכמה פעמים במשך הלילה והיום את מנין ספירת היום, כדי שלא להסיח דעת מהספירה, כמבואר בזוהר הק' בכוונת הפסוק 'שבע שבתות תמימות תהיינה'. וכך נהג הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב זצ"ל ("שו"ת מראה יחזקאל" סי' קד).
ומסופר על גדול אחד שהיה נוהג כשהיה רוגז על איזה ענין בימי הספירה, היה יכול לומר ביום חמשה עשר לספירה: 'כבר אמרתי ט"ו פעמים שיעשו כך וכך', ולמשל ביום עשרים ושלושה לספירה היה יכול לומר, 'כבר אמרתי כ"ג פעמים שיעשו כך' וכדו'.
כתיבה באגרת כך וכך למטמוני"ם
ובספר "בארֹת המים" מובא בשמו לזכור לפחות עשר פעמים ביום מהספירה של אותו יום. וכן הרה"ק בעל ה"חקל יצחק" מספינקא היה סופר ספירת העומר בלא ברכה כמה פעמים ביום, והיה מזהיר לבניו ונכדיו שגם הם ינהגו כן, וכך נהג גם הרה"ק רבי חנה מקאלאשיץ להזכיר את מנין הספירה כמה פעמים במשך היום ("דברי חנה" ח"ב דף קיג).
על פי זה נתפשט המנהג בקרב ישראל שמציינים במכתבים שכותבים בימי הספירה 'כך וכך לעומר' או 'למטמוני"ם' כדי שלא להסיח דעת מהספירה במשך היום ("טעמי המנהגים" אות תריג).