הרה"ג רבי יהודה לב בעמח"ס "לב המועדים"
הטעם שתוקעים בחודש אלול בשופר
מפני שבו ביום עלה משה רבינו למרום לקבל לוחות אחרונות, והעבירו שופר במחנה שמשה עלה להר שלא יטעו ישראל עוד אחר ע"ז, כשם שטעו בראשונה, וא"כ על ידי השופר נתעלה ה' יתברך ונתיירא שנמנעו ישראל מלחטוא, ועל זה נאמר בתהילים (מ"ז, ו'): "עלה אלוקים בתרועה", לכן אנו תוקעים כדי למנוע את העם מחטא ועון, כיון שעכשיו קרב הזמן של יום הדין, שבו הקב"ה יושב ודן את העולם כולו והרי הוא בעבור סור מרע (לבוש תקפ"א א').
טעם אחר: כדי לעורר הלבבות ע"י קול השופר שיחזרו בתשובה כדכתיב (עמוס ג', ו'): "אם יתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו", משל לדבר: מלך כשבא לצור על העיר, הצופה העומד במגדל, כשרואה חיילים באים- דרכו להריע ולתקוע, להזהיר את העם שיהיו על משמרתם (מהרי"ל מנהגים).
טעם אחר: כדי לערבב השטן שלא להשטין על ישראל, ביאור שלא יבין מתי יהיה ראש השנה, ולא יקטרג (טור תקפא א, רבינו אברהם קלויזנר), הלבוש כתב כדי לבלבל השטן שיזכור יום דינו לעתיד לבוא (לבוש תקפא).
טעם אחר: כדי שיהיה התוקע רגיל בתקיעות של ראש השנה ולא יבוא לידי טעות (דרשת מהר"ח או"ז ר"ה, מנהגי מהר"ם מרוטנברג).
טעם אחר: כדי לחנך את התינוקות טעם אחר: שידעו שדורשים בהלכות החג קודם החג ל' יום (הגהות הרד"ל על פרד"א פרק מ"ו).
הטעם שתוקעים מר"ח: לפי שהוא דמיון לבעל חוב שנותנים לו בי"ד זמן ל' יום כדי למצוא כדי גאולתו להפטר מנוגשיו, כמו כן נותנים לאיש הישראלי זמן להכין עצמו ל' ימים קודם יום הדין בתשובה, תפילה וצדקה, כדי לתקן מה שפגם (אלף המגן תקפא, יא).
בני ספרד: מנהגם לתקוע בכל יום באמצע אמירת סליחות בשעת אמירת י"ג מידות, כדי לקיים מנהג תקיעת שופר (כה"ח תקפא ס"ק יג).
תקיעה בשופר בסוף תפילת שחרית (טור תקפא, א)
הטעם שתוקעים בתפילת שחרית לפי שעליית משה למרום הייתה בהשכמה (מהרי"ל). טעם אחר: לפי שאז כולם נמצאים בבית הכנסת. טעם אחר: לפי שעדיף לתקוע קודם שיוצאים בני אדם למלאכתן, כדי שיעשו מלאכתם בדרך התורה (אגרו"מ חאו"ח ח"ד ס כא אות ה).
חובת הציבור
יש שכתבו שמצוות תקיעת שופר בחודש אלול חובה על הציבור דומיא דקריאת התורה ולא על המתפלל היחיד (הליכות והנהגות תשרי עמוד 3, ציץ אליעזר ח"ב סימן מה).
ויש שכתבו: שכיון שעיקר בתקיעות כדי לעורר את העם בתשובה (והביאו אסמכתא מפדר"א), שמשה רבינו עלה למרום, וכיון שעיקר לעורר בתשובה דבר זה שייך אף ביחיד (פסקים ותשובות אלול תשרי עמוד יז, שיח יצחק).