כיצד ייתכן שנזק גלוי לעין, קל יותר מנזק נסתר?
קרבן פסול, האם מותר לפסול אותו יותר?
ומה ההבדל בין נדר לנדבה?
דף ב עמוד א
* מסכת מנחות עוסקת בדיני הקרבנות הבאים מסולת חטים או שעורים (יש 9 מיני מנחות).
* מנחה שאחת מהעבודות שלה (קמיצה, נתינה בכלי, הולכה, הקטרה) נעשתה שלא לשמה - כשרה, אלא שלא עלתה לבעלים לשם חובה, ואסור לשנות בה שינוי אחר (חוץ ממנחת חוטא ומנחת קנאות, שאם עשה אחת מהעבודות שלה שלא לשמה, פסולה).
* עולה ששחטה שלא לשמה - אסור לזרוק דמה שלא לשמה [ויש לכך מקור מסברא ומפסוק].
דף ב עמוד ב
* לדעת רבה ורבא המשנה שלנו היא לא כדעת רבי שמעון.
* הגמרא מקשה סתירה בדעת רבי שמעון: בברייתא אחת הוא סובר ש"כל המנחות שנקמצו שלא לשמן כשירות ועלו לבעלים לשם חובה", ובברייתא אחרת הוא סובר שלא עלו לבעלים לשם חובה, ומנחת חוטא שקמצה שלא לשמה פסולה.
* רבה מתרץ את הסתירה כך: הברייתא הראשונה עוסקת ב"שינוי קודש" והברייתא השניה עוסקת ב"שינוי בעלים".
על כך ועל עוד נושאים מעניינים נלמד היום במסכת מנחות דף ב
השיעור המרתק בדף היומי בעברית
מאת הרב מאיר שפרכר שליט"א