גחלת שנפלה מעל המזבח, האם צריך להחזירה?
מדוע ביום הכיפורים היו תורמים את המזבח מחצות הלילה?
ובאיזו שעה היתה העזרה מתמלאת במועדים?
דף פו עמוד א
* המשנה בסוף העמוד הקודם היא כדעתו של רבי, הסובר שהעצמות והגידים והקרנים והטלפים שפירשו מגוף הבהמה, אפילו הן בראשו של מזבח, ירדו.
* עצמותיו של קרבן אשם וקרבן עולה מותרות לכהנים בהנאה.
* עצמות עולה שפירשו לפני זריקה - לדעת רבה: אין בהם מעילה אלא עד שעת זריקת הדם בלבד, לדעת רבי אלעזר: יש בהם מעילה לעולם. עצמות עולה שפירשו לאחר זריקה - לדעת רבה: יש בהם מעילה, לדעת רבי אלעזר: אסורים רק מדרבנן.
דף פו עמוד ב
* איברים קשים, שכבר שלטה בהם האש להקשותם אך עדיין לא נעשו פחם - באלו אמרה המשנה (בסוף עמוד א) שדינם תלוי בחצות הלילה (שאם פקעו קודם חצות יחזירם, ואם פקעו לאחר חצות לא יחזירם).
* הגמרא מבררת את המקור לכך שדין זה תלוי בחצות הלילה, ולומדת מהפסוקים ש"חציו (של הלילה) להקטרה וחציו להרמה", אלא שלומדת מהמילים "עד הבקר" שישנם אופנים שמותר להרים את הדשן אפילו קודם חצות.
על כך ועל עוד נושאים מעניינים נלמד היום במסכת זבחים דף פו
השיעור המרתק בדף היומי בעברית
מאת הרב מאיר שפרכר שליט"א