הימנעות מאכילה ושינה בערב החג: כתב הרמ"א תרל"ט, ג: "ולא יאכל ביום, מחצות ואילך, כדי שיאכל בסוכה לתיאבון". וכן כתב בא"ח (א) האזינו, ג. אמנם הכרעת הפוסקים דהיינו מתחילת שעה עשירית (3:35) – משנ"ב, כ"ז. אלא שבכל ערב שבת ויו"ט "מצווה להימנע" ובערב סוכות הוא איסור.
בעל "תרומת הדשן" לא היה ישן בערב סוכות בצהרים, כדי שיוכל לישון לתיאבון בלילה (לקט יושר סוכה, ז).
לפני כניסת החג כדאי להתנות: "אין אנו בדלים [מקצים דעתנו] מנוי הסוכה כל בין השמשות של שבעת ימי החג". כדי שיהיה מותר להסיר את הקישוטים כשיבואו גשמים ושלא ייאסרו בטלטול ביום טוב ובשבת (שו"ע ורמ"א תרל"ח, ב ומשנ"ב, כ"ד).
אכן, לעניין הסרת נוי סוכה בשבת ויו"ט, יש לזכור שאסורה הורדתם אם מחוברים לדפנות הסוכה או לגג ע"י מסמרים או נעצים, וכן אם נקשרו בקשר שעל גבי קשר, משום בונה וסותר ומתיר קשר (משנ"ב שי"ד, ח), ואף ניתוק חוט דרך קלקול מותר רק שלא בפני ע"ה (משנ"ב שי"ז, ז). ואף כשמחוברים בסיכות, כיוון שהחיבור לשבוע – ספק אם מותר להסירם בשבת ויו"ט (ראה פסקי תשובות" שם, כ"ב).
אגידת הלולב: המנהג לאגוד את הלולב ומיניו בערב יום טוב, כשמותרת עשיית קשר על גבי קשר (ליקוטי מהרי"ח). שלדעת החת"ס בחידושיו לסוכה ל"ו ע"א ד"ה במינו וכו' ודעת ה"בכורי יעקב" ז-ח, האיגוד צריך שיהיה דווקא בקשר ע"ג קשר. [וכיום, רבים נוהגים להשתמש ב"קוישיקל'ך].
הערכה
אשריכם על פירסום סדר ההנהגות וההלכות. חג שמח לכל אנשי 'דרשו' ובני ביתם.